Running Away: It doesn’t solve everything(מגילת רות)

 

1)רות רבה (וילנא) פרשה ב ד"ה יד יעשה ה'

 

 א"ר זעירא מגלה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר ולמה נכתבה ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים.

 

2)רות פרק א

 

ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו:

(ב) ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם:

(ג) וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה:

(ד) וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים:

(ה) וימותו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה:

 

3)רות רבה (וילנא) פרשה א

 

למה נענש אלימלך ע"י שהפיל לבן של ישראל עליהם, לבוליטין שהיה שרוי במדינה והיו בני המדינה סבורין עליו ואומרים שאם יבואו שני בצורת והוא יכול לספק את המדינה עשר שנים מזון, כיון שבאת שנת בצורת יצתה לה שפחתו מעילת בסידקי וקופתה בידה, והיו בני המדינה אומרים זהו שהיינו בטוחים עליו שאם תבא בצורת הוא יכול לפרנס אותנו עשר שנים, והרי שפחתו עומדת בסידקי וקופתה בידה, כך אלימלך היה מגדולי המדינה ומפרנסי הדור, וכשבאו שני רעבון אמר עכשיו כל ישראל מסבבין פתחי, זה בקופתו וזה בקופתו, עמד וברח לו מפניהם, הה"ד וילך איש מבית לחם יהודה.

 

4)בראשית פרק יב

 

(י) ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ:

(יא) ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את:

(יב) והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו:

(יג) אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך:

 

5)תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ס עמוד ב

 

ת"ר: רעב בעיר - פזר רגליך, שנא': +בראשית י"ב+ ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה [לגור] (ויגר) שם, ואומר: +מלכים ב' ז'+ אם אמרנו נבא העיר והרעב בעיר ומתנו שם. מאי ואומר? וכי תימא, ה"מ היכא דליכא ספק נפשות, אבל היכא דאיכא ספק נפשות לא, ת"ש: +מלכים ב' ז'+ לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחיונו נחיה.

 

6)בראשית רבה (וילנא) פרשה מ

 

ויהי רעב בארץ רבי פנחס בשם רבי חנין דציפורין פתח (תהלים צד) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה, ואם בא להקפיד ומתורתך תלמדנו מה כתיב באברהם ואברכך ואגדלה שמך כיון שיצא קפץ עליו רעבון ולא קרא תגר ולא הקפיד אלא וירד אברם מצרימה לגור שם,

 

7)תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף צא עמוד א

 

ת"ר: אין יוצאין מארץ לחו"ל - אא"כ עמדו סאתים בסלע. א"ר שמעון: אימתי? בזמן שאינו מוצא ליקח, אבל בזמן שמוצא ליקח, אפי' עמדה סאה בסלע - לא יצא

 

8)רמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ט

 

אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין, במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר, אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס, יצא לכל מקום שימצא בו ריוח, ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום.

 

9)תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף צא עמוד א

 

אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור היו ופרנסי הדור היו, ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ, שנאמר: +רות א'+ ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי. מאי הזאת נעמי? א"ר יצחק, אמרו: חזיתם, נעמי שיצאת מארץ לחו"ל מה עלתה לה?

 

10)תלמוד בבלי מסכת זבחים דף נד עמוד ב

 

וארץ ישראל גבוהה מכל ארצות,

 

11)זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות דף כח עמוד ב

 

וילך איש מבית לחם יהודה רבי יהודה ורבנן דאמרי בזמן שהדין בא לעיר יסלק אדם עצמו מאותה עיר שכיון שניתן רשות למלאך המות אינו חושש לכל אדם. ואיש שפגע בו יש לו רשות להזיקו כיון שראה אלימלך שהדין בא לעולם מיד ברח להסתלק מן הדין ועם כל דא לא ברח ממנו. …מה כתיב בתחלה וילך איש סתם רצה להחביא ולהסתיר עצמו שלא יכירו בו. מי הכירו מדת הדין ואמר ושם האיש אלימלך אדם ניכר ונרשם הוא להסתר אינו ראוי [ולא] להחביא.