A Microwaveable Esrog??
שולחן ערוך או"ח סימן תרמח סעיף כא (1
ג הירוק * (סד) שדומה לעשבי השדה, פסול, (סה) <יח> אא"כ חוזר למראה אתרוג כשמשהין אותו.
ט"ז אורח חיים סימן תרמח ס"ק יח (2
יח) אא"כ חוזר למרא' כו'. - נראה פי' אפי' בעודו ירוק כשר כיון שיוכל לחזור למרא' אתרוג דא"ל שאינו כשר אלא אחר שנעש' כמרא' אתרוג דזה פשיטא דכשר ומאי קמ"ל והלא כל האתרוגים שבעולם הם ירוקים תחל' וכ"מ לשון התו' שכתבו וז"ל ואותם אתרוגים הבאים לפנינו ירוקים ככרתי אפי' לר"י כשחוזרי' למרא' שאר אתרוגים אפי' בתלוש לאחר ששהו בכלי זמן מרוב' דודאי נגמר פריים עכ"ל ואי ס"ד דאין כשר אלא אחר שחזר למרא' הכשר מאי רבותא דזמן מרוב' כיון דהדר הדר אלא ודאי דהכשר הוא תכף אפי' בעודו ירוק כיון שסופם לחזור למרא' אתרוג אפי' לזמן ארוך ובגמרא פרכי' ולא בעי ר"י הדר והתנן הירוק ככרתי ר"מ מכשיר ור"י פוסל לאו משום דבעי הדר לא משום דלא גמר פירא ולכאורה הי' לנו לומר כיון דבגמ' לא פריך אלא לר"י דלא בעי הדר וע"ז מפורש הטעם משום דלא גמר פירא ממילא לדידן דקי"ל בעי' הדר פסול משום דלית בהו הדר ולפ"ז אפי' אם אח"כ חוזר למרא' אתרוג פסול משום דהשת' לאו הדר הוא אא"כ כבר חוזר זה אינו דכבר כ' הר"ן במתניתא ריש פירקין דהכתוב לא פרט כלום אלא סתם ואמר שתהא מצוה זו מהודרת ומסר' לחכמים כו' עכ"ל מ"ה לפי סברת המקשן כאן שהטעם בירוק דפסול לר"י משום הדר היינו תופסים שירוק אינו הדר אבל לפי התרצן דהטעם משום גמר פירא אז אין לנו ראי' לומר שירוק אינו הדר ממיל' אין לנו לפוסלו כל זמן שיש לנו גמר פירא וראי' לזה שהתוספות סיימו דודאי גמר פריי' ולא הזכירו שזה הדר אלא ודאי דעכשיו אין אנו חוששים לגוון ירוק משום הדר כלל דכיון דלא מצינו שחששו חכמים בזה משום הדר אלא משום גמר פירא וע"כ מותר אפי' בעודו ירוק כיון שיש גמר פירא ובזה ניחא לי לשון הטור שכת' אבל אם כשמשהי' אותו כו' וכתב ב"י שלשון זה אינו מדוקדק אלא כך ה"ל לכתוב והא דפסול היינו אפי' כשמשהים אותו כו' ואני אומר שיפה דקדק דאילו כתב כלשון הב"י ה"א דאינו כשר אלא אחר שחזר ע"כ כתב אבל אם הוא ירוק דהיינו אפי' בעודו ירוק כשר כיון שיכול לחזור אח"כ ולא פסלו אא"כ הוא כעשבי השדה שנשאר לעולם ירוק כ"ז נרא' בעיני ברור ופשוט וראיתי למו"ח ז"ל שפירש הדברים דאין הכשר אלא אחר שנעש' כולו מראה אתרוג ולא דק בזה ובמהרי"ל כתב שאסור לקנות הירוקים אא"כ דכבר התחיל במקצת למרא' אתרוג דשמא יהי' נשאר ירוק:
משנה ברורה סימן תרמח ס"ק סד (3
(סד) שדומה לעשבי השדה - משום שבזה ניכר שלא נגמר הפרי עדיין [סז] ומשמע דאם לא היה ירוק כ"כ כשר דמסתמא נגמר פריו:
שולחן ערוך חו"מ סימן שפו (4
ט] סופר שכתב שטר וכתב (יג) מנה במקום מאתים, או המזיק לחבירו בעצתו שיעץ לו, כא {ח} או כב שליש שהחזיר שטר שלא היה לו להחזיר, כג כולם פטורים, דלא היו אלא גרמא בנזקין. {ט} מיהו משמתינן ליה עד דמסלק היזיקא
בית הבחירה למאירי מסכת בבא קמא פרק ו - הכונס [דף נה עמוד ב] (5
כן הרבה נכללו בדין זה כמו שאמרו בכאן מיהו טובא איכא כגון ליבא וליבתו הרוח ס' א' וכגון שסה בו כלב ונחש וכגון הרחקת סולם מן השובך ונפיצת הפשתן הנזכרים בפרק לא יחפור כ"ב ב' כ"ו א' וכגון נתיאש ולא גדרה ב"ב ב' ב' סלק את הכרים האמור בפרק כיצד הרגל כ"ו ב' הבאיש מריחו האמור למעלה מ"ח ב' הוזקה באכילה נפל מקול הכריה נ"ב א' והרבה כיוצא באלו שהם גרמא ופטור אלא שיש מהם שפטור אף בדיני שמים והוא שאין כונתו כלל להיזק כי הוא יודע תעלומות לב:
שולחן ערוך חו"מ סימן שו סעיף ו (6
(יא) [י] המראה דינר לשולחני, ואמר לו: יפה הוא, ונמצא רע, יא אם בשכר ראהו, חייב לשלם טו] אף על פי שהוא בקי ואינו צריך להתלמד. ואם בחנם ראהו, פטור, טז] והוא שיהיה בקי שאינו צריך להתלמד. ואם אינו בקי, חייב לשלם אף על פי שהוא בחנם, והוא שיאמר לשולחני: [יא] עליך אני סומך, יז] או שהיו הדברים מראים שהוא סומך על ראייתו ולא יראה לאחרים. (יח] ויש אומרים {יח} דאפילו סתמא נמי חייב (טור בשם רבינו יצחק והרא"ש). יב ומכל מקום [יב] הסברא הראשונה נראה עיקר).
