Jewish Lifecycles & Halacha

Dating Issues: Yichus II: Genes in Jeans??

 

(1תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קט עמוד ב

 

אמר רבי אלעזר: לעולם ידבק אדם בטובים, שהרי משה שנשא בת יתרו - יצא ממנו יהונתן אהרן שנשא בת עמינדב - יצא ממנו פנחס. ופנחס לאו מיתרו אתי? והא כתיב: +שמות ו'+ ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה, מאי לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לע"ז! לא, דאתי מיוסף שפטפט ביצרו. והלא שבטים מבזים אותו ואומרים: ראיתם בן פוטי זה, בן שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז, יהרוג נשיא שבט מישראל!

 

(2מהרש"א (ב"ב ק"ט ע"ב)

והוא שעל הרוב ימשך הזרע אחרי הטבע ומעשה האבות כפי הקרוב שמזה הי' מטתו של יעקב שלמה בלא פסול לפי שכבר נשתלשל היחוס מטובים ג' דורות ולא נאמרו דברים אלו על צד ההכרח ובהחלט דכמה צדיקים מצינו שהיו בני רשעים וכן בהיפוך ועוד דבני משה היו קרובים יותר ליתרו והיו צדיקים, אלא שהוא כן על הרוב כמו שהי' זה ביהונתן שהי' מיתרו שפיטם עגלים לעבודת כוכבים נמשך גם הוא לעבוד ע"ז ובהיפך פנחס שהי' מבני טובים נמשך להיות בעל מעשים טובים לבטל עבודת בית פעור

 

(3מסכתות קטנות מסכת כלה פרק א הלכה טז

 

ר' יהודה אומר עז פנים לגהנם, ובוש פנים לגן עדן. עז פנים, ר' אליעזר אומר ממזר, ר' יהושע אומר בן הנדה, ר' עקיבא אומר ממזר ובן הנדה. פעם אחת היו זקנים יושבים בשער, ועברו לפניהם שני תינוקות, אחד כיסה את ראשו ואחד גילה את ראשו, זה שגילה את ראשו, ר' אליעזר אומר ממזר, ר' יהושע אומר בן הנדה, ר' עקיבא אומר ממזר ובן הנדה, אמרו לו לר' עקיבא, היאך מלאך לבך לעבור על דברי חביריך, אמר להן זה אני אקיימנו, הלך אצל אמו של תינוק, וראה שהיתה יושבת ומוכרת קיטנית בשוק, אמר לה, בתי, אם את אומרת לי דבר שאני שואלך, אני מביאך לחיי העולם הבא, אמרה לו השבע לי, היה ר' עקיבא נשבע בשפתיו ומבטל בלבו, אמר לה, בניך זה מה טיבו, אמרו לו כשנכנסתי לחופה נדה הייתי, ופירש ממני בעלי ובא עלי שושביני, והיה לי בן זה, נמצא התינוק ממזר ובן הנדה. אמרו גדול היה ר' עקיבא שהוביש את רבותיו, באותה שעה אמרו ברוך י"י אלהי ישראל שגילה סודו לר' עקיבא בן יוסף.

 

(4רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק טו

 

הלכה א

אי זהו ממזר האמור בתורה זה הבא מערוה מן העריות, חוץ מן הנדה שהבן ממנה פגום ואינו ממזר,

 

(5שולחן ערוך אבן העזר סימן ד סעיף יג

 

כט] איזהו ממזר, יד זה הבא מאחת מכל העריות, בין בחייבי מיתות בין בחייבי כריתות, חוץ מהבא מהנדה (ז) ל] שאע"פ טו שהוא פגום אינו ממזר אפילו מדרבנן.

 

(6שו"ת הרמ"א סימן יח

 

אומר אני שאפילו לפי מה שעלה על דעתו שהוא פגום בן הבא מן הנדה היינו דאורייתא, אבל בנדה דרבנן כל היכא דלא אשכחן דגזרו להדיא לפסול הבן אין לנו להוסיף ולפסול זרע ישראל בכדי,

 

(7בית שמואל אבן העזר סימן ד ס"ק טו

 

טו שהוא פגום - כתב בד"מ הוא פגום ואין משפחתו מיוחס וראוי להרחיק מהם אבל אינו פגום מכח איסור וכשירה אפילו לכהונה וכ"כ בתשובת מהרש"ל סי' ו' וכן הוא בתשובת הרא"ש כלל ל"ב

 

(8ביאור הגר"א אבן העזר סימן ד ס"ק ל

 

 שאע"פ שהוא פגום. אינו ר"ל דפסול מן הכהונה כנ"ל ס"ה דהא אמרינן שם ס' א' מאלה כו' אלא ר"ל פגום ומקולקל כמ"ש במס' כלה עז פנים רא"א ממזר רי"א בן הנדה כו':

 

(9שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"ד סימן כג

 

 ומאחר שכתר"ה כותב שהבחור הוא בן תורה שלמד כמה שנים בישיבות ומסתמא הוא ירא שמים לא אמנע מלכתוב עוד איזה סמך מדברי אגדה, מה שאמרתי זה שנים רבות לאחד ששאל אם ישיא לבתו בחור שהוא ת"ח וירא שמים ובעל מדות ישרות שאמו לא הלכה לטבול במקוה מעולם שא"כ הוא בן הנדה שאף שבן הנדה כשר לקהל ואף לכהונה מ"מ איכא בזה ענין פגם שאינו ראוי להתחתן עמו אף שכשר כדאיתא בב"ש /אה"ע/ סימן ד' ס"ק ט"ו בשם הד"מ, דהא איתא במס' כלה רבתי ריש פרק שני דאיכא סימנים להכיר בן הנדה שהוא עז פנים וכיון שהוא בן תורה ויר"ש הרי הוא סימן שאינו בן הנדה שלכן נהי שלא שייך לסמוך ע"ז לדינא להתיר דבר האסור כגון לר"א דעז פנים הוא סימן שהוא ממזר ולר"ע הוא ממזר ובן הנדה לא נסמוך ע"ז לומר על סתם אדם שהוא בחזקת כשרות שהוא ממזר וגם לא נאמר על מי שהוא לפי הדין ממזר או ספק ממזר לא נברר מזה שאינו ממזר וכמפורש בפי' נחלת יעקב עיי"ש, מ"מ לענין בן הנדה דליכא שום איסור אלא שיש מעלה בעלמא שלא להתחתן יש לסמוך על הסימנים שאינו בן הנדה דהמציאות שלא היתה נדה בשעה שנתעברה בבן זה הא איכא מציאות הרבה שרחצה בים להנאתה דאף שלובשות איזה כסות הנקרא בגד ים (ביידוניג סוט) הא אין זה חוצץ מדינא, ולבעלה חולין הוא ולא בעי כוונה כדאיתא בחולין דף ל"א ע"א, ואף שלא עשתה הפסק טהרה ולא ספרה ז' נקיים היה גליא כלפי שמיא שהיתה נדה ולא זבה שנטהרה תיכף אחר שבעה כשפסקו דמיה ואף שנהגו בנות ישראל לישב ז' נקיים וקבעו זה לחובה לא שייך זה לענין הבנים שודאי אינו בן הנדה. ומה שלא סמכינן גם לדינא אף שח"ו לפקפק בדברי חז"ל אבל הא סימנים לאו דאורייתא וגם אלו הסימנים לא עדיפי משום שאירע קצת שאף כשרים הם עזי פנים ואירע קצת גם להיפוך, ואולי יש להחמיר שלא לסמוך על סימנים אלו גם לפסולי דרבנן כיון שלא הוזכרו בגמ' אבל יש לסמוך לענין בן הנדה שהוא רק מעלה בעלמא.

 

(10שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"ד סימן יד

 

וא"כ כ"ש שלענין לישא הבת או הבן כשהיה ידוע שרוחצת בים ובנהרות שליכא מדינא איסור כלל אלא למעלה בעלמא שודאי מועלת טבילה כזו שהיתה בלא כוונה, ומצד הסימנים הרי הוא כידוע שנטבלה האם דרך רחיצה אחר שהיה גלוי כלפי שמיא שראויה כבר לטבול כדלעיל.

ואף אם נימא דספירת ז' נקיים בעינן ספורים לפנינו ולא סגי במה שפסקה דמיה ז' ימים עיין בחו"ד סימן קצ"ו סק"ג, מ"מ זהו רק כשהיתה זבה בראיית ג' ימים בי"א יום ובזה"ז מונין לעולם ז' ימים נקיים אבל הרוב אינן זבות ונטהרה מדין התורה תיכף כשפסקה לראות ועברו ז' ימים מתחלת ראייתה שטהרה זו אינה צריכה ידיעה כהא דספורים לפנינו שלכן במה שהיה גלוי כלפי שמיא שפסקה מלראות נטהרה בטבילה מן התורה ששוב ליכא שום פגם על הבת שלכן יש לסמוך אסימנים כדלעיל.

 

(11שו"ת מנחת יצחק חלק ז סימן קז

 

אמנם להלכה למעשה שפיר כתב הגאון מוהר"ש הלוי ואזנר שליט"א בתשובתו אליו, דאין להעלים עין מעיקר ההלכה דיש פגם, ולכן המתיר עליו להגיד הלכה זאת של פגם, אבל הרשות נתונה להגיד, כי אם לא תחוש לזה יתכן מאד שיצליחו עכת"ד, וכן נראה לענ"ד. ועי' כה"ג בתשו' אמרי יושר (ח"ב סי' קי"ד אות ח'), וז"ל והנה מתוך כותלי כתבו של כת"ר נראה שהמשודך אינו יודע כלל מזה וסובר שהיא בת ישראל בלי פקפוק, וכת"ר רוצה לעשות כל טצדקי שלא יוודע לו, ובעניותי הענין קשה למאוד להטעות אותו אף שמשורת הדין כשירה מטעם ספק ספיקא הרי הספק הוא דלמא מנכרי, והרי גם מנכרי אף שהולד כשר פגום מיהא הוי, וגם עכ"פ בת דומה היא, נהי שיש להתירה למי שיודע הענין שכן ורוצה לישא אותה, אבל להטעות אותו בדבר שהיא קפידא רבה לישא בת ספק מנכרי, וגם עכ"פ בת דומה הוא, כל המסייע לזה הוי עכ"פ כיועץ עצה רעה דעובר משום לפ"ע ל"ת =לפני עור לא תתן= מכשול וכו' עכ"ל, והה"ד הכא צריך לומר לו ההלכה דהוי של פגם, אבל כדאי לנו מטעמים הנ"ל לומר דיתכן מאד שיצליחו כנ"ל.