Jewish Lifecycles And Halacha

Dating Issues: Should I SAY that? (Part 2)

 

 

(1ספר חסידים (מרגליות) סימן תקז

 

לא יכסה אדם מום בני ביתו, אם צריכים בניו או קרוביו להזדווג אם יש להם חולי שאלו היו יודעים אותם המזדווגים עמהם אותו חולי לא היו מזדווגים יגלה להם פן יאמרו קדושי טעות היו אלא יפרידם ולא יהיו ברע יחדיו, או אם יש מעשים רעים להם שאלו היו יודעים לא היו מתחתנים בהם לכך יפרסם. וכן לענין צדקה שאם היו יודעים לא היו נותנים להם הרבה יגיד לנותנים.

 

(2שו"ת דברי יציב חלק אה"ע סימן טו

 

א)      הנה מעולם תמהתי שאפילו המדקדקין במצוות מ"מ בשידוכין אינם נזהרים מלהעלים איזה מום שבסתר ואיזה מיחוש או כדומה לזה, שהרי מלבד שזה בגדר אונאה ומקח טעות יש חשש שצריך קידושין אחרים.

 

 (3תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ס עמוד א

אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים.

 

4) Rabbi Chaim Jachter, Grey matter vol. II, p. 93 footnote 32

     It is impossible to specify the precise number of dates that should pass before revealing this type of information, as the period that couples date before engagement varies greatly from community to community. Rav Schachter suggested that the appropriate amount of time is when the men and woman have dated long enough to have developed an interest in one another but have not yet begun to discuss long term commitment. Rav schachter subsequently informed me that he heard that Rav Elyashiv rules that such information should be shared before the conclusion of the fourth date.

        

(5שולחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף ב

 

לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, יא] ה (ב) אחת פנויה ואחת אשת איש.

 

(5aבית שמואל אבן העזר סימן כא ס"ק ה

 א' פנויה - היינו אלמנה או גרושה אבל בתולה מותר ו

(5bחלקת מחוקק סימן כא ס"ק ב

ב) א' פנויה וא' א"א - פנויה בעולה קאמר אבל בתולה אמרי' דיוצאה בהינומ' וראשה פרועה וכן הוא בב"ח ועיין במרדכי:

 

(6שו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן קטז

 

(א)    והנה אם נעשית לבעולה גמורה, הדין פשוט שמחוייבת לגלות לו קודם, וכתובתה רק מנה, ואם רצה להוסיף מוסיף כמ"ש הפמ"א (ח"א סי' ל"ה) הובא בפת"ש (א"ע סי' כ"א סק"ב), אבל בודאי אינו יכול לכתוב דחזי ליכי מדאו', ו

 

ג) וביותר היכא דיש בזיון לבני משפחתה מזה, הרי כבר דנו בזה גדולי האחרונים ה"ה הנו"ב קמא (חאו"ח סי' ל"ה), ובת' ד"ח (ח"א סי' ל"ה), לענין א"א שזנתה, אם החיוב על היודע בא"א שזנתה, להודיע לבעלה להפרישו מאיסור, במקום שיש פגם משפחה יקרה ומיוחסת בישראל, דגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה בשוא"ת, ומה דלא יודיע הוי בשוא"ת, והביא לזה דברי הש"ס (ברכות י"ט ע"א), ופלוגתת הרמב"ם והרא"ש ברואה כלאים בבגד חבירו והוא שוגג, אם הוי קום ועשה או שוא"ת, ולהרא"ש הוי שוא"ת, ושוב כתב דגם להרא"ש מחויב להודיע, משום דעושה איסור כל ימיו, ואף דהוי ספק אם יאמינו הבעל, מ"מ הוא מחויב לעשות את שלו עיי"ש, ובד"ח שם /ח"א סי' ל"ה/, חולק ע"ז, ומברר דלשיטת הרא"ש בודאי א"צ להודיע, וגם להרמב"ם כיון דהאיסור קל דא"צ להאמינו, ועוד אין האיסור מפורש בתורה, ע"כ להבעל בודאי א"צ להודיע, ואם לומר להאשה שתדע שהיא אסורה לבעל, הוא מסופק, עיי"ש, וא"כ ק"ו בנד"ד אף דלא שייכי כל הטעמים ונמוקים דשם דהרי היא בקום ועשה, וגם היא מזידה וכיב"ז, מ"מ הרי הכא כל הענין קל כנ"ל, שפיר יש לצרף הא דגדול כבוד הבריות.

 

(7שו"ת דברי יציב חלק אה"ע סימן טו

 

וא"כ אם היא תדע בעצמה שמקבלת עליה לשוב בתשובה שלימה לפני היודע תעלומות, ולשמור על קדושת וטהרת ישראל מעתה ועד עולם, עלינו להעלים עין מזה וכנ"ל, ושלא לדחות אבן אחר הנופל ח"ו, והשי"ת מקבל השבים אליו באמת.

 

ח) ואולי יש לתלות ג"כ שכל עיקר המכשול באה לה מחמת שכבר אז תעתה מדרך השכל רח"ל, ואיגלאי מילתא למפרע שלא היתה בדעת ושטותא קגרמא לה, וכחזקה דהשתא, ונגד חזקת חלים אדרבה חזקת צדקת שלכל נפש מישראל, וא"כ יש עוד צד שלא הוה בכלל מופקרת, ועכ"פ בפנויה, וכבר דברו מזה בפוסקים.

 

(8שו"ת אגרות משה אורח חיים ח"ד סימן קיח

 

 ובדבר אם צריכה את להגיד להבחור שירצה לישא אותך לאשה, ודאי את צריכה לגלות לו, אבל אינך צריכה להגיד לו בראיה והכרה דפעם ראשונה שעדיין לא ידוע אם ירצה בכלל השידוך וממילא אסור אז להגיד לו, ורק אחרי שתדעי שרוצה לישא אותך בברור שכבר אמר לך ודבר בדבר הנישואין, צריכה את לומר רק בזה שנזדמן איזה פעם בשעה שלא היה לך כובד ראש כל כך לעמוד נגד המפתה בדברי רצוי ופתוי הרבה ותיכף נתחרטת ומצטערת על זה שאירע דבר כזה עד שיכיר מדבריך שאין לו לחוש שיארע גם כשתהא נשואה לו, ואז מאחר שהוא רוצה בך מפני שהכיר המעלות שלך לא יחזור בו בשביל זה שאירע איזה פעם מאחר שיכיר אותך לנערה שומרת תורה ומצותיה שיש להאמין שלא חשודה את שוב בזה ותהי' אשה מסורה לבעלה כדין התורה.

 

בדבר כתיבת הכתובה אין צורך להגיד למסדר הקידושין, כי מאחר שהחתן יחתום על הכתובה הרי הסכים לכתובת בתולה ושוב ליכא קפידא ומחוייב בכתובת בתולה אף אם באמת אינה בתולה אם לא הטעתה אותו, מאחר דרצה להתחייב בכתובת בתולה לא גרע מתוספת כתובה, וכשניסת להבועל עצמו יותר נכון לכתוב כתובת בתולה ולכתוב בתולתא והטעם מבואר בתשובותי באגרות משה חלק אה"ע סימן ק"א ויפה עשה הרב ההוא, אך גם בבעולה מאחר אם נבעלה מישראל כשר שכשרה לכהונה שאינו נוגע לענין איסור אלא לענין סך הממון אם החתן יודע ורוצה בכתובת בתולה יכולים לכתוב כתובת בתולה, וממילא אין לגלות זה להמסדר קידושין ולא לשום אדם כדכתבתי לעיל.

 

9)Rabbi Chaim Jachter, Grey Matter II, p. 85

     I have heard from rav Mordechai Willig though, that he does not obligate men or women who grew up in non-observant homes to reveal their past..indiscretions to prospective mates. Rav Willig reasons that, today, the general society does not expect people to remain abstinent until marriage.

 

(10שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"ד סימן מ

 

 הנה כנראה לי ממכתבך את מתנהגת עתה כבנות ישראל הכשרות ולכן אני נזקק להשיבך כי גדול כחה של תשובה. לענין כהן אם היה זה עם ישראל שהיה כשר לבא בקהל ישראל כפי שמשמע ממכתבך שהיתה אצלך מחשבה להתחתן עמו כשיבא הזמן, ליכא שום איסור לכהן. אבל זהו הדין אם היה לך חזקת כשרות, שאם לא היה חזקת כשרות משום שהחזיקו אותך לאינה שומרת דיני התורה וכפרוצה יהיה אז הנידון בדבר נאמנות היינו שמא היה לך עסקים כאלו עם הרבה והיה שם גם נכרים שפוסלים מן הכהונה, כי נפל אצלי קצת חשד במחשבתי מזה שאת כותבת וגם קרה פעם שהיו שני עדים שראו אותנו נכנסים לחדר וידעו במה היינו עוסקים, הרי משמע שהיו חבורה של איזה אנשים ונשים פרוצים ופרוצות שלא נתביישו זה מזה כלל שרובן של אנשים כאלו שלא איכפת להו להיות עסקים כאלו גם עם נכרים.