Jewish Lifecycles & Halacha

Dating Issues: Yichud Pt. I- Is Dating Assur?

 

(1תלמוד בבלי מסכת קידושין דף פ עמוד ב

 

מתני'. לא יתייחד אדם עם שתי נשים, אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים; רבי שמעון אומר: אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו וישן עמהם בפונדקי, מפני שאשתו משמרתו. מתייחד אדם עם אמו ועם בתו; וישן עמהם בקירוב בשר, ואם הגדילו - זו ישנה בכסותה וזה ישן בכסותו.

 

(2תלמוד בבלי מסכת קידושין דף פ עמוד ב

 

מנא הני מילי? א"ר יוחנן משום ר' ישמעאל: רמז ליחוד מן התורה מנין? שנאמר: +דברים יג+ כי יסיתך אחיך בן אמך, וכי בן אם מסית, בן אב אינו מסית? אלא לומר לך: בן מתייחד עם אמו, ואסור להתייחד עם כל עריות שבתורה.

 

(3בית שמואל אבן העזר סימן כב ס"ק א

 

א אסור להתייחד - בש"ס נלמד מקרא כי יסיחך אחיך בן אמך וכי בן אם מסית ולא בן אב אלא רמז בן מתייחד עם אמו ותו' פ"ק דשבת כתבו יחוד מדאוריי' אסור וכ"כ הטור, והרמב"ם כתב איסור ייחוד מן הקבלה דאינו אלא רמז מתורה לכן אין מלקין אותו אלא מכות מרדות, ובכלל עריו' נכלל חיבי לאוין וכ"כ פרישה

 

(4שו"ת עין יצחק חלק א - אה"ע סימן ח

 

. עכ"ז כיון דנסמך על הקרא חמור ביותר והגמ' קרי לי' דאורייתא. משא"כ באיסור דרבנן דאין לו רמז מה"ת דאפושי פלוגתא לא מפשינן

 

(5תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כא עמוד א- ב

 

תנא משמיה דרבי יהושע בן קרחה גדר גדול גדרה תמר באותה שעה. אמרו: לבנות מלכים כך - לבנות הדיוטות על אחת כמה וכמה, אם לצנועות כך - לפרוצות על אחת כמה וכמה. אמר רב יהודה אמר רב: באותה שעה גזרו על הייחוד, ועל הפנויה. - יחוד? דאורייתא הוא, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: רמז לייחוד מן התורה מניין - שנאמר +דברים י"ג+ כי יסיתך אחיך בן אמך, וכי בן אם מסית בן אב אינו מסית? אלא לומר לך: בן - מתייחד עם אמו, ואין אחר מתייחד עם כל עריות שבתורה. אלא אימא: גזרו על ייחוד דפנויה. 

 

(5aרש"י מסכת סנהדרין דף כא עמוד א

 

גדרה תמר - בדמעתה וזעקתה, ונהגה עצמה בבזיון, נשאו שאר נשים קל וחומר בעצמן: מה בנות מלכים אירע קלקול זה - בהדיוטות על אחת כמה וכמה.

 

(6שולחן ערוך אבן העזר סימן כב

 

סעיף ב

כשאירע מעשה אמנון ותמר, גזר דוד ובית דינו על ייחוד פנויה. ואע"פ שאינה ערוה, בכלל ייחוד עריות היא. ושמאי והלל גזרו על ב ייחוד עובדי כוכבים. נמצא, כל המתייחד עם אשה שאסור להתייחד עמה, בין ישראלית בין עובדת כוכבים, (ב) ג מכין את שניהם ד] מכת מרדות, האיש והאשה, ד (ג) ה] ומכריזין עליהם. הגה: ו] ודוקא בידוע שנתייחד עמה, ה אבל היא אינה נאמנת עליו (ריב"ש סי' רפ"א). (ד) ואפילו עד אחד אינו נאמן (מהרי"ק שורש קפ"ט /קפ"ח/). ז] ומכל מקום במקום שנראה לבית דין דאיכא למיחש לאיסורא, צריך להפרישן (שם בריב"ש). חוץ מאשת איש שאע"פ שאסור להתייחד עמה, אם נתייחד ו (ה) אין לוקין, שלא להוציא לעז עליה שזינתה ונמצא מוציאין לעז על בניה שהם ממזרים.

 

(7רש"י במס' אבות פ"ב מ"י

 

 

וכל דבריהם אף קלות שבקלות כי פורץ גדרן של חכמים כגון יחוד של פנויה שסתם אשה נדה היא שנא' והדוה בנדתה תהיה עד שתבא במים וחכמים גזרו אף אם טבלה שהרי גזרו על יחוד פנויה לא שנא טהורה ולא שנא טמאה

 

(7aט"ז באה"ע סי' כ"ב סק"א

 

 על ייחוד פנויה דוקא ישראלית שיש בה איסור נדה דאורייתא משא"כ בגויה דנשג"ז =דנדה שפחה גויה זונה= הוי מדרבנן אצלה ע"כ לא גזרו על יחודה עד שמאי והלל

 

(8משנה ברורה סימן עה ס"ק ז

 

וכתבו הפוסקים דבתולות דידן בכלל נידות הם משיגיעו לזמן ווסת ובכלל עריות הם:

 

(9שו"ת משנה הלכות חלק ה סימן קכח

 

ומה"ט יש להזהיר לאותם שמוציאין בתולה במכונה (קאר בלע"ז) ויוצאים עמה ביחוד לדבר על לבה ולהכיר זה את זה והגם כי כוונתם רק לשם אישות ואין מתכוונים לדבר רע מ"מ יש בזה איסור משום יחוד עם בתולה נדה