Jewish Lifecycles and Halacha

Dating Issues: “Where Everybody knows  Your Name

 

(1תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף לא עמוד ב

 

 אתמר: מפני מה אסרו שכר של עובדי כוכבים? רמי בר חמא אמר רבי יצחק: משום חתנות, רב נחמן אמר: משום גילוי. אגילוי דמאי? אילימא גילוי דנזייתא, אנן נמי מגלינן! ואלא דחביתא, אנן נמי מגלינן! לא צריכא, באתרא דמצלו מיא. אלא מעתה, ישן תשתרי, דא"ר: ישן - מותר, אין מניחו ליישן; החמיץ - מותר, אין מניחו להחמיץ! גזירה ישן אטו חדש. רב פפא מפיקין ליה לאבבא דחנותא ושתי, רב אחאי מייתו ליה לביתיה ושתי, ותרוייהו משום חתנות, רב אחאי עביד הרחקה יתירתא.

 

(1aרש"י מסכת עבודה זרה דף לא עמוד ב

 

משום חתנות - שלא ירגיל לעשות משתאות אצל עובד כוכבים ויתן עיניו בבתו.

 

(1bתוספות מסכת עבודה זרה דף לא עמוד ב

 

ותרוייהו משום חתנות רב אחא עביד הרחקה יתירתא - ומ"מ שניהן לא היו שותין בבית העובד כוכבים וא"כ צריך ליזהר שלא לשתות שכר בבית העובד כוכבים דהא רב פפא ורב אחא שהיו בתראי לא היו שותין ומיהו המתאכסן בבית העובד כוכבים יכול להיות שמותר לשלוח בעיר לקנות שכר מן העובדי כוכבים דהוי כמו בביתו של ישראל ואף אם העובד כוכבים אכסנאי שלו נותן לו משלו (ושותה) משום איבה דלא אסרו משום חתנות אלא לקבוע שתיה בחנות או ברגילות לשתות בבית העובדי כוכבים אבל אקראי בעלמא שרי ובכלל דין שכר בין שכר של תמרים בין של תבואה ואין לאסור של תבואה משום בשולי עובדי כוכבים כמו סלקא ודייסא דאע"ג דלא חזי לכוס כשהוא חי דס"ל כאידך לישנא דרב דאמר כל שאינו עולה על שלחן מלכים אין בו משום בשולי עובדי כוכבים ואשכחנא ר' יוחנן סבר לקמן פרק רבי ישמעאל (דף נט.) כוותיה ובפרק החולץ (יבמות דף מו.) ועוד יש טעם אחר להתיר השכר דאין בו משום בישולי עובדי כוכבים דכי היכי דהתבואה בטלה לגבי המים לענין ברכת שהכל נהיה בדברו ה"נ היא בטלה לענין איסור בישול.

 

(2חתם סופר מסכת עבודה זרה דף לא עמוד ב

 

שכר של נכרי עמ"ש תוס' דאין בו משום בישולי נכרי משום דכי היכי דבטיל לגבי המים לענין ברכה הה"נ לענין בשול נכרי והב"ח כ' שזה התי' אינו עיקור שהרי יש בו כזית בכדי א"פ משעורי' וחייב עליו כרת בפסח ואיננו בטל לגבי מים אלא משום שנשתנו השעורי' מברך שנ"ב ע"ש ואפשר שצדקו דבריו בשכר שעורי' דהשעורי' עצמם נימוחי' ויוצא כל כחם בבישול אבל מ"מ הקאפע שהתיר הפר"ח סי' קי"ד סק"ו בודאי מותר מטעם זה שגרעיני הקאפע אינם נימוחים במים רק קליטת טעם בעלמא ולית בי' משום בשולי נכרים משפחת גויה בבית ישראל המבשלי' קאפע א"נ המתאכסן בבית גוי ושותה עמו קאפע בסתם כלים שאינם בני יומן ואינו במסבה ובמושב לצים לית בי' משום בשולי נכרים ושאקילאט"ע פשוט דנאכל כמות שהוא ומותר ודלא כתשו' מהר"מ א"ש ח"ב סי' צ"ב ע"ש:

 

(3רא"ש מסכת עבודה זרה פרק ב סימן טו

 

ויראה שאין איסור אלא בשקובע עצמו לשתות בבית העובד כוכבים כדרך שהיו רגילין לקבוע עצמן לשתיה. אבל אם נכנס לבית העובדי כוכבים ושותה דרך ארעי באקראי בעלמא לא גזרו. וכן היו נוהגין כל גדולי ארץ האי. וכן מי שלן בבית העובד כוכבים חשוב הפונדוק /הפונדק/ כביתו ומותר לשתות.

 

(4שולחן ערוך יורה דעה סימן קיד

סעיף א

כל שכר של כותים, א] אחד שכר של ב] תמרים או של תאנים או של שעורים ג] או של תבואה ד] או של דבש, אסור משום חתנות. א ה] ואינו אסור אלא במקום (א) מכירתו, אבל אם הביא השכר לביתו ושותהו שם, מותר, שעיקר הגזרה שמא יסעוד אצלו. ו] ולא אסרו אלא כשקובע עצמו לשתות כדרך שאדם קובע בשתיה, אבל אם נכנס בבית העובד כוכבים ושתה דרך עראי באקראי, מותר. וכן מי שלן בבית העובד כוכבים, חשוב כביתו, ב ומותר לשלוח בעיר לקנות שכר מהעובד כוכבים. הגה: ז] ויש מתירין בשכר של דבש ג ח] ותבואה (מרדכי בשם תוספות והרבה מן האחרונים ואגודה פא"מ ואו"ה כלל מ"ג ד"ו וסמ"ק דף קי"ג), וכן נוהגין להקל במדינות אלו.

 

(5פרי חדש סי' קי"ד ס"ק ז'

 

מותר לשתות הקווע בבית עכו"ם שאע"פ שאינו נאכל כמות שהיא חי אינו עולה על ש"מ ואינו עשוי ללפת את הפת וא"כ לית בי' משום בישולי גוים וכתב דבלאו הכי יש להתיר הקאווע דכי היכי דבטל הפרי לגבי מים לענין ברכה דהא לא מברכינן עליו אלא שהכל ה"נ בטל לענין איסור בישול וכמ"ש התוס' בפ' א"מ גבי שכר של תבואה עכ"ל. והנה בטעם ראשון שכתב שאינו בא ללפת את הפת כל זה לפי דרכו שהשיג על הטור ריש סי' קי"ג שכתב הטור ללפת הפת או לפרפרת ומשמע שר"ל שאף שהמלכים אינם מלפתים בו את הפת כיון שעולה על שולחן מלכים לפרפרת היינו לקינוח סעודה נאסר משום בש"ג וכתב ואין זה מחוור כלל דהא בגמ' איתא בהדיא כל שאינו נאכל על ש"מ ללפת בו את הפת אין בו משום בש"ג.

 

(6פתחי תשובה יורה דעה סימן קיד ס"ק א

 

(א) מכירתו - עבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל מ"ש דמי שהיה מיקל בשכר ה"ה דמותר לשתות קאוו"י כו' והוא מדברי הפר"ח סק"ו ועיין בתשובת אא"ז פנים מאירות ח"ב סי' ס"ב שחלק עליו דאף בשכר לא היה עיקר הטעם משום דהתבואה בטילה אלא עיקר הטעם היה דשכר שלהם לא היה עולה על שולחן מלכים או כמ"ש הב"ח דלא שייך בי' חתנות כולי האי דלא מזמני עלייהו וליכא קריבא דעתא כולי האי אבל בקאוו"י עינינו רואות שעולה על שלחן מלכים ומזמני עלייהו לכן ראוי לבעל נפש שלא לשתות קאוו"י או טיי"א מעובד כוכבים ע"ש ועיין בשאילת יעב"ץ ח"ב סי' קמ"ב וקמ"ג מזה ועמש"ל סי' קכ"ב סק"ד בשם נו"ב:

 

(7חכמת אדם כלל סו סעיף יד

 

אך בעוונותינו הרבים בזמן הזה כמה קילקולים בא מזה ובפרט לשתות קפה עם חלב...מלבד שעי"ז באים לידי זנות ע"כ כל אשר בו  ריח תורה ירחיק מזה מלכנס לבתיהם לשתות איזה משקה שיהיה

 

(8ערוך השולחן יורה דעה סימן קיד

 

 סעיף י

והנה הטור והש"ע כתבו ג"כ כלשון הרמב"ם וז"ל כל שכר כל כותים אחד שכר של תמרים או של תאנים או של שעורים או של תבואה או של דבש אסור משום חתנות ואינו אסור אלא במקום מכירתו אבל אם הביא השכר לביתו ושותהו שם מותר וכו' ולא אסרו אלא כשקובע עצמו לשתות כדרך שאדם קובע בשתיה אבל אם נכנס בבית הכותי ושתה דרך עראי באקראי מותר וכן מי שלן בבית הכותי חשוב כביתו ומותר לשלוח בעיר לקנות שכר מהכותי עכ"ל והכל הוא מפני הטעם שלא היתה הגזירה רק מטעם שתיות של מסיבה כמו שבארנו:

 

(9שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן מב

 

בסיכום: מותר לשתות קפה של גוים, ואין לחוש בזה לאיסור בישולי גוים. וכתבו האחרונים שכן פשט המנהג בכל המקומות. ואם הלכה רופפת בידך צא וראה היאך הצבור נוהגים ונהוג כן. והרוצה להחמיר על עצמו תבוא עליו ברכה.