Jewish Lifecycles and Halacha
Adoption II: “Who’s the Daddy?”
(1שמות רבה (וילנא) פרשה מו
ד"א ועתה ה' אבינו אתה, אמר להם הקב"ה הנחתם אבותיכם אברהם יצחק ויעקב ולי אתם קוראים אב, אמרו לו לך אנו מכירים כאב, משל ליתומה שהיתה מתגדלת אצל אפוטרופוס והיה אדם טוב ונאמן גדלה ושמרה כראוי, בקש להשיאה עלה הלבלר לכתוב הכתובה אמר לה מה שמך אמרה פלנית א"ל ומה שם אביך התחילה שותקת, אמר לה אפוטרופוס שלה למה את שותקת אמרה לו מפני שאיני יודעת לי אב אלא אותך שהמגדל נקרא אב ולא המוליד
(2שו"ת הלכות קטנות חלק א סימן קו
כלב בן יפונה הקניזי (סוטה י"ב) כיצד היו כותבים בגט כדי שיהא ניכר לבן קנז כי נתגדל בביתו. תשובה אפשר דאם כתב בן קנז דאין לפוסלו דאע"ג דהרא"ש (בתשובותיו סוף כלל י"ז ועי' ב"י אהע"ז סי' קכ"ט בשם התה"ד פו"כ סי' קפ"ד) פסל כשנכתב ע"ש אבי אביו פ' ן' פ' דהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא יש לחלק דהתם איפלג דרא כההיא דהביא תוספות (בסנהדרין כ"ח ד"ה רב) מירושלמי דאשת פנחס לגבי משה דמותרת משום אפלג דרא כיון שכן נשתקע שם אבי אביו וכשקורא אותו ן' פ' יאמרו אין זה פ' אבל זה שגדל בביתו וקורהו קנז אפשר דלא מפסל בכך ודומיא לזה דהוה ס"ד לאסור נשי החורגים הגדלים בבית משום דמיחלפי. ואם לכתחילה יכתוב כלב בן יפונה הקניזי יראה לי דלא הפסיד כלום (עי' חו"מ סוסי' מ"ד וחת"ס אהע"ז ח"ב סי' מ"א. וחיי ארי' סי' ל"ט):
(3שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ד סימן כו
ולענין גט שנכתב בו שם האב על שם מי שגדלתה או שגדלו כשלא ידע שם האב ליכא קפידא כל כך מאחר שמוחזקת בשם בת איש זה וגם בתורה מצינו כהא אליבא דרמב"ן (במדבר פרק כו פסוק מו) דשרח לא היתה בת אשר אלא בת אשת אשר ומ"מ קראה הכתוב בת אשר וכהנה עוד הרבה, אבל לכתוב טוב להזכיר בפירוש בגט בת פלוני שגדלתה כבתו אבל במקום עיגון יש להתיר גם בסתמא.
(4שולחן ערוך אורח חיים סימן קלט סעיף ג ברמ"א
ומי שאביו מומר לעבודת כוכבים, קורין אותו בשם אבי אביו, אבל לא בשמו לבד, (ט) שלא לביישו ברבים (תרומת הדשן סי' נ"א /כ"א/ וס' החסידים). ודוקא שלא עלה מימיו בשם אביו, אבל אם הוא גדול והורגל באותו העיר לעלות בשם אביו, והמיר אביו לעבודת כוכבים, קוראים אותו בשם אביו כמו שהורגל, שלא לביישו ברבים; וכן אם איכא למיחש לאיבת המומר (מהר"ם פאדוואה סי' פ"ז); ג ואסופי ושתוקי קורין אותו (י) בשם אבי אמו, (יא) ואם אינו ידוע קורין אותו בשם אברהם, כמו לגר
(5שו"ת אגרות משה חלק יו"ד א סימן קסא
, ואז יקראו לו שם ויברכוהו אז בנוסח זה או"א קיים את הילד הזה לישראל ויקראו שמו בישראל פב"פ על שם המגדלו, כי אף שבעצם היה צריך לומר בן אברהם אבינו אבל כיון שרוצה המגדלו שיקראו על שמו יכולין לעשות כן כי יכולין לקרא לאדם שהוא בן המגדל ואין לחוש לקלקול דשמא יקדש אחת מקרובי המגדל ואשתו ויאמרו שאין הקידושין תופסין משום שיאמרו שהוא בנם דלא שכיח שיקדשו בזמננו קרובות שאין קידושין תופסין. וגם הא יהיו מוכרחין לגלות לו קודם שיעשה בן י"ג שנה שהוא בן נכרים שגיירוהו דאל"כ יש לחוש שימחה כשיתודע אף כשיהיה בן עשרים ויותר ויתבטל הגרות
(6תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ה עמוד א
מאי רשותא? כי הוה נחית רבה בר חנה לבבל, אמר ליה רבי חייא לרבי: בן אחי יורד לבבל, יורה? - יורה. ידין? - ידין. יתיר בכורות? - יתיר. כי הוה נחית רב לבבל, אמר ליה רבי חייא לרבי: בן אחותי יורד לבבל, יורה? - יורה. - ידין? - ידין. - יתיר בכורות? - אל יתיר. - מאי שנא למר דקא קרי בן אחי, ומאי שנא למר דקא קרי בן אחותי? וכי תימא הכי הוה מעשה - והאמר מר: איבו, וחנה, ושילא, ומרתא, ורבי חייא - כולהו בני אבא בר אחא כרסלא מכפרי הוו! - רב בר אחוה דהוה בר אחתיה, רבה בר חנה בר אחוה דלאו בר אחתיה. ואי בעית אימא:
(7שולחן ערוך אבן העזר סימן טו סעיף יא
מותר אדם בבת אשת אביו שיש לה מאיש אחר, ואפילו חורגה (פי' בת אשת אב) הגדלה בבית בין האחין מותרת להם, י ולא חיישינן למראית העין שנראית כאחותם.
(8שו"ת חתם סופר חלק ד (אה"ע ב) סימן קכה
והנה מהא דאמרי' קלא אית לי' למלתא אין ראי' לנידן דידן משום דהתם אינהו גופי' מיפעי פעי ומפרסמא למילתא דבני אשה אחרת ואיש אחר הם משא"כ הכא אפשר דכ"ע מודי' דלא יסבון אלא באתרא דלא חכמון דלית לי' קלא דצריך הסתר והעלם מפני הסכנה ואיכא מראית העין אך הא קשי' לר"י משום ראב"י ולהירושלמי דחייש לה משום דלית לי' קלא מאי דאסרו משום מראי' העין ופירש"י שיאמרו הבריות אח נשא אחותו ומדוע לא נאסור כלל לגדול החורגי' זע"ז שמא יאמרו אין קידושין תופסי' באחותו או בשארי קרובי' ויוצאי' בלא גט דהא לדידי' אית להו קלא וה"ל ממש כמו נידן דידן אע"כ צ"ל דלא מצינו דחשו חז"ל לחששא זו אלא היכי דהטעות בהקידושי' או בהגירושי' ולאו כולי עלמא דינא גמירי ויאמרו דהוה קידושי' מעלי' ואין קידושי' תופסין בה או באחותו וכדומה או בהיפוך שיאמרו דלא הוה קידושין ותופסי' קי' באחותו עיי' … אין כאן מקום לטעות דממ"נ אי גם הם יסברו שהם אחים גמורי' ויהי' הדבר נסתר מהם בעצמם א"כ לא יבואו לקדש זא"ז דכלל אמרי' אדם יודע שאין קידו' תופסין באחותו ואי יארע על צד הדוחק שיקדשו זא"ז אה"נ דאין כאן קידושי' כיון שסוברים שהם אחי' ואין קידו' תופסין בהם… וליכא חששא אלא שהמה וגם הב"ד ידעו שאינם אחי' ולא יפרידו' זה מזה והעולם לא ידעו מזה שאינם אחי' וירונו לומר אח נשא אחותו והיינו שכתבתי לעיל דבכה"ג דליכא קלא כ"ע מודים דלא יסבון מ"מ ליכא למיחש דלמא יסבון ויעברו על אי' דרבנן דלא שכיחא דיסבון באתרא דידעי להו מפני חשש שעי"ז יתפרסם הדבר איך הי' מעיקרא ויבואו לידי סכנה ואם אולי על צד רחוק איכא למיחש לא מצינו דחשו להו חכמים ואין לנו לבדות גזירות מלבנו ובפרט במקום סכנה כזה ועי' סברות כאלו בחי' קידושי' מ"ה סוף ע"א.
(9שו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן מד
ומ"מ מודינא, דאין לבייש אותו או אותה ברבים, היכא שאין צורך בדבר, וכמו שהביא כת"ה, מהמבואר בש"ע (או"ח סי' קל"ט סעי' ג') גבי בן מומר, ובזה יש עצה, לפי מה שכתבתי בתשובתי לכת"ה בספרי (ח"ד סי' מ"ט אות ד'), בשם תשובת עמק שאלה, שהתיר לכתוב בכתובה, פלוני דמתקרי פלוני בן פלוני עיי"ש, כלומר דאם שמו יוסף, ושם המגדלו שמעון, אפשר לכתוב, יוסף דמתקרי יוסף בן שמעון, או אם שמה רחל ושם המגדלה יעקב, אפשר לכתוב, רחל דמתקריא רחל בת יעקב, ואף דגם בכה"ג, יש היכר להשומעים ע"י השינוי בסדר כתיבת השם, מהנהוג מבשאר כתובות, מ"מ בזה יש עצה, לאמר בחפזון, ן, לבלי ירגישו העם… או אפילו להדליג בשעת קריאת הכתובה, את התיבות יוסף דמתקרי, ולהתחיל, יוסף בן שמעון, כיון דבכתובה נכתב כהלכתו, אין לחוש למכשול.