Jewish Lifecycles and Halacha
Pidyon: Day and Night??
(1תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כט עמוד א
לפדותו. מנלן? דכתיב: +שמות יג /לד/+ כל בכור בניך תפדה. והיכא דלא פרקיה אבוה - מיחייב איהו למפרקיה, דכתיב: +במדבר יח+ פדה תפדה. ואיהי מנלן דלא מיפקדה? דכתיב: תיפדה תפדה, /ת' בחיריק פ' בקמץ ד' בסגול/ כל שמצווה לפדות את עצמו - מצווה לפדות את אחרים, וכל שאינו מצווה לפדות את עצמו - אינו מצווה לפדות אחרים. ואיהי מנלן דלא מיחייבא למיפרק נפשה? דכתיב: תפדה /ת' בחיריק פ' בקמץ ד' בסגול/ תיפדה, כל שאחרים מצווים לפדותו - מצווה לפדות את עצמו, וכל שאין אחרים מצווים לפדותו - אין מצווה לפדות את עצמו
(1aרש"י מסכת קידושין דף כט עמוד א
ואיהי מנלן דלא מיפקדא - איהי אמו מנין שאינה מצווה לפדות את בנה דכיון דמצות עשה שלא הזמן גרמא הוא בעי קרא למעוטה.
(2שולחן ערוך יורה דעה סימן שה
סעיף יא
אין הבכור ראוי לפדיון עד (יז) שיעברו עליו שלשים יום; ואחר שלשים יום (יח) יפדנו מיד, שלא ישהה המצוה. ואם חל יום ל"א (יט) להיות (כ) בשבת, יב אין פודין אותו בשבת, אלא ימתין עד יום א'. (י"א יג דאין לעשות פדיון הבן בחול המועד) (במהרי"ו בשם ספר המצות מצוה ר"ך), יד (ויש מתירין). (תוספות פ"ק דמ"ק), טו (וכן עיקר).
(3ש"ך יורה דעה סימן שה ס"ק יב
שום דהוי כמקח וממכר ומטעם זה גם בי"ט אין פודין אותו וכן הוא בתשובת הרי"ש סי' קנ"ז, נראה דפודין נמי בלילה וכן משמע בפ"ק דקדושין דף כ"ט סוף ע"א וברש"י ותוספות שם מיהו נוהגין לפדות ביום
(4שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא - יו"ד סימן קפז
הנה הפדיון הבן שלו שעלה על דעתו לעשות קודם כ"ט י"ב תשצ"ג ולהתנות שיחול כשיושלם הזמן, בודאי אי אפשר.
(5שערי תשובה אורח חיים סימן תקסח
מצוה - עבה"ט עיין דגול מרבבה שהקשה דבחל יום ל"א בשבת למה לא יעשו בליל מ"ש הפדיון עם הסעודה כאחד ע"ש ולפענ"ד דהמג"א ס"ל דעפ"י מ"ש לעיל בשם הש"ך אין הטעם כמ"ש בדגול מרבבה משום דזמנין דלא שלימו בליל למד י"ב תשצ"ג אלא הטעם משום פרסומי מלתא ומעיקרא הוי סבר דעיקר פרסומי בסעודה ושוב כתב ושמעתי כו' וא"כ הפרסום הוא גוף הפדיון ולכן עכ"פ א"א שיעשו שניהם בלילה ולכן כ' המג"א שהפדיון יהיה ביום והסעודה בלילה:
(6תלמוד ירושלמי מסכת שקלים פרק ה דף מט טור ב /ה"ד
רבי חיננא בר פפא הוה מפליג מצוה בליליא חד זמן פגע ביה רבהון דרוחייא אמר ליה לא כן אלפן רבי לא תשיג גבול רעך אמר ליה ולא כן כתיב מתן בסתר יכפה אף והוה מיסתפי מיניה וערק מן קומוי
(7שו"ת מהרש"ם חלק ב סימן מג
ובעיקר הדבר שכתב הר"י עמדין דכיון דמכת בכורות הי' בלילה ראוי לפדות בלילה יש לי לדון להיפוך דאדרבא מטעם זה ראוי לפדות ביום שהרי מבואר במס' שמחות בתחלתה ויהי בחצי הלילה וד' הכה כל בכור וגו' וכתי' כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור וגו' ואתה משיב א"ר יוחנן אע"פ שהכה אותם מכת מות מחצי הלילה היתה נפשם מפרפרת בהם עד הבקר
(8שו"ת גינת ורדים חלק יו"ד כלל ו סימן י
ואני אומר שאין בזה כדאי לדחות המנהג שנהגו פה מצרים שזריזין מקדימי' למצות דהא בדעדיפא מינה בסעודת מילה שיש לה סמך מן הפסוק ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל הג' מל את יצחק אעפ"כ מיד מקדימין בבקר לעשות המילה ומאחרים את הסעודה עד בין הערבים ומעולם לא חש לה אדם לעשו' סעודת המילה תכף ומיד סמוך למילה ואם כן מהיות טוב אל תיקרי רע יקדימו להיות זריזין לעשות הפדיון מכללא ויעשו את הסעודה ביום המחרת ונמצאו זה וזה מתקיים בידם.
ותו דהא פה מצרים עיקר סעודות גדולות שעושין הם בלילה כמו שעושין בשמחת חתן וכלה לפי שבלילות הם פנוים בלי טירדה ומאריכין לשבת בבית מרזח והחתן תגדל שמחתו בהם לשבעתים ממה שהיו סועדין אצלו ביום ואם כן מוטב לעשות הפדיון בלילה ולעשות הסעודה בלילה כי נהרא נהרא ופשטיה והעושה סעודה בימים אין שם הנאה באותה סעודה שכל א' שמיסב בסעודה ביום הוא מצטער ומבקש לעמוד משם במהרה.
9) Elizabeth custom: Rav Elazar M. Teitz (Avodah Vol. 12, 108)
Date: Mon, 1 Mar 2004 22:30:53 GMT
From: remt@juno.com
Subject: Re: Pidyon Haben
<Anyone know why pidyon haben is the exception to the rule of zerizim
makdimim?>
A possible reason is to be certain that 29 days, 12 hours and 793 chalakim have passed from birth. If a boy is, e.g., born at 8:00 P.M. on a summer day, a 7:00 A.M. pidyon on the thirty-first day would be almost two hours before a full lunar month after birth.
EMT
