Jewish Lifecycles & Halacha
Weddings: Setting the Date, Day or Night?
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף נו עמוד א (1
בעי רב אשי: נכנסה לחופה ופירסה נידה, מהו? אם תימצי לומר חיבת חופה קונה - חופה דחזיא לביאה, אבל חופה דלא חזיא לביאה לא, או דלמא לא שנא? תיקו.
רמב"ם הלכות אישות פרק י הלכה ב (2
כיון שנכנסה הארוסה לחופה הרי זו מותרת לו לבא עליה בכל עת שירצה והרי היא אשתו גמורה לכל דבר, ומשתכנס לחופה נקראת נשואה אע"פ שלא נבעלה והוא שתהיה ראויה לבעילה, אבל אם היתה נדה אע"פ שנכנסה לחופה ונתיחד עמה לא גמרו הנישואין והרי היא * כארוסה עדיין.
כסף משנה הלכות אישות פרק י הלכה ב (3
כיון שנכנסה הארוסה לחופה וכו'. אבל אם היתה נדה אע"פ שנכנסה לחופה וכו' הר"ן כתב בפרק אע"פ על דברי רבינו והדבר תימה כיון דקי"ל ביבמות דיש חופה לפסולות נדה למה לא יקנה לפיכך נראה כדברי האומרים דלא איבעיא לן אלא לענין תוספת כתובה אבל לשאר דברים קונה עכ"ל וגם הרא"ש דחה דברי רבינו:
חתם סופר מסכת כתובות דף נו עמוד א (4
כיון דסתם חופה לביאה קיימא אורח ארעא קמ"ל דבלילה. נראה דאי חופה דחזי' לביאה בעי' קמ"ל רב יוסף דאם תהי' בלילה חזי' לביאה אע"ג דביום עדיין לא חזי' מ"מ כיון דאורח ארעא דביאה בלילה וסתם כלה נכנסת לחופה ע"ד ביאה דלילה כיון שאין שום עיכוב אחר אותה חופה קונה אפי' לרמב"ם דחופת נדה אינו קונה. ומשמע אפי' ביום שביעי שתטבול בלילה מ"מ אינו קונה. היינו משום דעכ"פ מחוסר מעשה דטבילה וגם אפשר תראה ותסתור. אבל אי לא הי' מחוסר מעשה רק מחוסר זמן מודה רמב"ם דאותה חופה קונה ולזה רמז ר' יוסף תיבת לילה. והרווחנו בזה קו' שער המלך דבירושלמי משמע דכהן הגדול מכניס אשתו לחופה ביוה"כ אע"ג דלרמב"ם איסור תשמיש ביוה"כ דאוריי' ואפ"ה קונה אותה למיקרי ביתו. ולהנ"ל ניחא כיון דבלילה חזי' ויממא ממילא אידחי לי' שפיר קונה החופה: [מהדו"ק
ביאור הגר"א אבן העזר סימן נה (5
ומירושלמי הנ"ל מ' דהיו עושין החופה בלילה אבל מגמרא הנ"ל דשקדו מ' כמנהגינו ביום
שולחן ערוך אה"ע סימן קכג סעיף ה (6
ואין לגרש בלילה, ואם גירש בלילה י"א דהוי גט פסול (ר"י מינץ
שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורה תניינא סימן עא (7
והביא שם הגט פשוט דברי הרא"ם בשו"ת ח"א סי פ"ב, דכתב הטעם בגט הוי כתחילת דין ומדמי לה לחליצה עיי"ש, אולם בקדושין לא ביאר טעם ספיקתו, ובשו"ת הרא"ם ח"ב סי' ל"ו האריך מאד, בדיני גט בלילה, והעלה דמדינא דאורי' אינו גט, וכתב שם ומגמגם אני על הקדושין משום דכתיב ויצאה והיתה ויש צדדים בדבר עכ"ל, נראה אופן ספיקתו, די"ל דלענין זה ל"ש היקישא ויצאה והיתה כיון דבגט עצמו לא כתיב קרא לפסול בו בלילה רק מסברא כיון דגובה כתובתה הוי כתילת /כתחילת/ דין, וכיון דהסברא ליתא בקדושין ממילא אין לפוסלו
שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורה תניינא סימן עא (8
אע"כ מדינא מהני קדושין בלילה, ובודאי בשעת הדחק אם נמשך עד הלילה יש לסמוך להתיר לקדשה כיון דאפילו בגט רבו המקילים, אך שלא בשעת הדחק ראוי ונכון לקדש ביום לחוש לספיקא דהרא"ם
,די"ל דבאמת כסף וביאה מהני בלילה אבל לא לקדושי שטר, עכ"פ זכינו לדון מכח ראי' דידן דלמנהגינו דמקדשים בכסף מותר בלילה, כן נראה לענ"ד:.
