Jewish Lifecycles & Halacha
Kabbalas Panim: Tish or Nisht?
תוספות מסכת סוכה דף מה עמוד א (1
מיד תינוקות שומטין לולביהן - לולבי התינוקות שומטין הגדולים מידן ואוכלין אתרוגיהן של תינוקות ואין בדבר גזל ולא משום דרכי שלום אלא שכך נהגו בו מחמת שמחה כך פי' בקונט' ויש ללמוד מכאן לאותן בחורים שרוכבים בסוסים לקראת חתן ונלחמים זה עם זה וקורעין בגדו של חבירו או מקלקל לו סוסו שהן פטורין שכך נהגו מחמת שמחת חתן ועוד יש לומר דמתני' לא איירי כלל שיחטפו הגדולים מידן של תינוקות אלא מיד כלומר לאלתר התינוקות שומטין לולבי עצמן מתוך הערבה לפי שהלולב ארוך ושוחקין בו ואתרוגיהן היו אוכלין והשתא ניחא הא דפריך בגמרא למאן דאמר אתרוג בשביעי מותר דהכא משמע תינוקות אין גדולים לא ובקונט' דחק לפרש דהכי פריך תינוקות דווקא שלא הוקצה למצוה גמורה אבל של גדולים הוקצה למצוה גמורה אסורין כל היום וקשה דא"כ הוה ליה למימר דתינוקות אין דגדולים לא.
2) Wolowelsky, Joel B., Women, Jewish Law & Modernity, p. 65
At the wedding, the hatan is honored with a Tish (literally a table) while the general reception is proceeding. The Groom’s friends join him at the tish singing dancing around him and offering Divrei Torah. Meanwhile the Kallah often sits on a “throne” surrounded by her female guests admiring and discussing her and her gown. Not surprisingly, many a learned bride, offended by such ostentatious and immodest behavior, has organized a parallel Kallah’s tish. Far from being an attempt to mimic the activities of the groom and his party, this is an illustration of women coming of age as full members of the learning community. Here is a new opportunity for religious expression that should be encouraged by every Mesader Kiddushin.
.
משנה מסכת כלים פרק כב(3
משנה ד
[ד] כסא של כלה שניטלו חפויו ב"ש מטמאין וב"ה מטהרין שמאי אומר אף מלבן של כסא טמא כסא שקבעו בעריבה ב"ש מטמאין וב"ה מטהרין שמאי אומר אף העשוי בה:
רש"י מסכת סוטה דף מט עמוד א(5
באפריון בתוך העיר - שהיו מוליכין אותה מבית אביה לבית בעלה ואפריון של מעילים וטליתות מוזהבות מוקפות לה
כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה. אמרו להן ב"ש לב"ה: הרי שהיתה חיגרת או סומא, אומרי' לה, כלה נאה וחסודה? והתורה אמרה: +שמות כ"ג+ מדבר שקר תרחק! אמרו להם ב"ה לב"ש: לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר: ישבחנו בעיניו, מכאן אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות. כי אתא רב דימי אמר, הכי משרו קמי כלתא במערבא: לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן.
סי'לח משנת יעבץ - יו"ד(9
קובץ משנת התורה(10
