Jewish Lifecycles & Halacha
Weddings: Achieving Sanctuary in a Temple?
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף מג עמוד ב (1
. ומי חיישינן לחשדא? והא בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא דאוקמי ביה אנדרטא, והוו עיילי ביה אבוה דשמואל ולוי ומצלו בגויה, ולא חיישי לחשדא! רבים שאני. והא רבן גמליאל דיחיד הוה! כיון דנשיא הוא, שכיחי רבים גביה. ואיבעית אימא: דפרקים הואי. ואיבעית אימא: להתלמד שאני, דתניא: +דברים יח+ לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות.
רש"י מסכת עבודה זרה דף מג עמוד ב (2
דשף ויתיב - שם מקום שהיה במדינת נהרדעא ויש אומר יכניה וגלותו נטלו עמהן מאבני ירושלים ומעפרה ובנאוהו שם והיינו דשף ויתיב בנהרדעא נישוף כאן ונתיישב כאן והיינו דכתיב כי רצו עבדיך את אבניה וכו'.
אנדרטא - צלם.
והא ר"ג יחיד הוה - וניחוש לחשדא.
דפרקים - של חוליות ולא היה מחברם אלא בשעת בדיקת עדים וכל יומא לא חזו לה וליכא חשדא.
ש"ך יורה דעה סימן קמא (3
כז ויש מתירים בשל רבים - פי' להשהותם משום דליכא חשדא ברבים אבל לעשותם אין חילוק בין יחיד לרבים וכתב ר' ירוחם אע"ג דברבים ליכא חשדא מכוער הדבר להם ומביאו ב"י בב"ה (וכתב דבב' ליכא חשדא ונ"ל ראיה לדבריו מריש ברכות):
שולחן ערוך יו"ד סימן קמט (4
סעיף ב
ד] בד"א, באכסנאי. ד אבל בן עיר, מותר. ואם הולך בשיירא, מותר. הגה: ה] חצר של עבודת כוכבים, י"א דדינו כעיר של עבודת כוכבים (טור בשם הרשב"א), ו] ובזמן שאין העובדי כוכבים מתקבצים שם לתרפותן מותר ליכנס שם (טור בשם ר' יונה והרא"ש). ז] וי"א ה דבכל ענין אסור, ח] אם אין דרך עובר בו למקום אחר. ו אבל כשדרך עובר למקום אחר, לכולי עלמא מותר. וכן המנהג פשוט לילך דרך אותו חצר למקום אחר, (רשב"א) ט] ומ"מ מדת חסידות הוא להתרחק מלילך בו אם יש לו דרך אחרת קצר כמוהו (ד"ע וכן משמע בספר חסידים). י] ועיין לעיל סימן קמ"ב.
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן ל (5
אבל כיון שהוא בזמן שאין הולכין לשם להתפלל, וגם ידוע שיש שם אולם לעשות משתאות וסעודות לחתונות ליכא חשדא ואין לאסור, דהוא כהא דתנן בע"ז דף י"א שבזמן שיכול להלך בהדרך למקום אחר מותר אף שהוא דרך לעיר שמתקבצין שם ליום איד שלהן לע"ז, ואיתא ברמ"א /יו"ד/ סימן קמ"ט סעיף ב' דבזמן שאין העכו"ם מתקבצין שם לתרפותן מותר ליכנס שם אף אם אין דרך עובר למקום אחר, שלכן בהאולם ששייך לאסור רק מטעם ההלוך בהדרך ודאי לא שייך לאסור דהא הדרך הוא גם להאולם, אבל אף ליכנס להחופה שתהיה בביהכ"נ נמי אין לאסור לשיטה זו דברמ"א כיון שאינו בזמן שמתקבצין שם לתפלה. ולכן אף שכתב שם הרמ"א שי"א דבכל ענין אסור אם אין דרך עובר בו למק"א, מסתבר שרק בע"ז יש לחוש לשיטת הי"א משום חומר דע"ז אבל הכא יש לסמוך על שיטה ראשונה דאולי לא פליג כלל באיסורים אחרים, וגם נראה שמה שפליג הי"א הוא רק בחצר של הע"ז כדאיתא בטור בשם הרשב"א שהוא בעל שיטה זו שאין הולכין שם לשום ענין אחר ורק לדבר שלא מצוי ולא ידוע לאחרים כהא דלדבר עם אחד שם, אבל אם היה דבר היתר קבוע שם בהחצר גם הרשב"א מודה שמותר דמ"ש מדרך עובר באותו החצר למק"א שמתיר, והכא הרי החופה הוא דבר היתר ואינו בזמן התפלה והוא דבר ידוע שעושין שם חופות אין לאסור כה"ג גם להרשב"א אף בחצר של ע"ז וכ"ש בזה שהוא איסור אחר.
ולכן לדינא אין לאסור מלילך למשתה וסעודת החתונה שתהיה בהאולם, וכן אין לאסור אף ליכנס להחופה שתהיה בביהכ"נ שלהם. ואף שבביהכ"נ כשר הא יש שאוסרין מלעשות שם חופה משום קדושת ביהכ"נ, אבל בביהכ"נ זה שלא מתנהגין בו כדיני התורה אין בו שום קדושה ויש לעשות שם חופה לכו"ע.
מ"מ מן הראוי להתרחק מביהכ"נ שלהם ביותר ובפרט לאדם חשוב שלמדין ממנו ויש לחוש שיטעו אחדים לומר דגם האדם חשוב מקרב אותם ואת ביהכ"נ שלהם. אבל מכיון שאינו דבר איסור אלא זהירות להרחקה יתירא ולחשש טעות רחוק אם יש צורך גדול לפי דעתו יכול גם האדם חשוב להקל. ולכן אם כתר"ה סובר שיש בזה צורך והוא רק מקרה בעלמא, הרי הוא על אתר ויודע שלא יבא מזה לטעות ודאי יכול לעשות כמו שסובר ואין לפקפק על הוראתו. ידידו מברכו בכוח"ט, משה פיינשטיין.
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ב סימן יז (6
ובדבר חתונה שתהיה בקאנסערוואטיווי טעמפל והראביי שלהם יהיה מסדר הקידושין אין לאיש כשר להיות שם. אך אם רב כשר יסדר הקידושין כדין התורה, אזי כיון שהחתונה הא אינה בזמן שבאים להתפלל שם ליכא איסור מדינא שהרי אין מקום לחשוד שהולכין להתפלל שם, אבל לאדם חשוב אין לו לילך לשם אף באופן זה רק כשהוא צורך גדול ורק דרך מקרה שנזדמן כן. ולענין אם הקידושין תופסין, אם אך היו שם שני עדים כשרים לעדות תופסין הקידושין, והראביי עצמו פשוט שפסול לעדות ואין חלוק אם היה מתחלה רב קאנסערוואטיווי שלמד בסעמינאר שלהם או שהיה רב מוסמך שקבל משרה בטעמפל הקאנסערוואטיווי, ואולי עוד גרוע שהוא כשנה ופירש. ואני תמה איך הולך חתן שחושב עצמו לשומר תורה לעשות חתונתו בסדור קידושין של ראביי קאנסערוואטיווי ובטעמפל שלהם וצריך כתר"ה לומר לו שאסור זה. והנני ידידו, משה פיינשטיין
