Jewish Lifecycles and Halacha

The Wedding: Smorgasbord (pt. 2)

 

משנה ברורה סימן קעד ס"ק כד (1

(כד) שלפני המזון - דכיון שבאים לפתוח המעיים להמשיך האדם לתאות המאכל הוי ג"כ כדברים הבאים מחמת הסעודה ופשוט דזה דוקא אם שותה סמוך למזון עכ"פ דהוי כאתחלתא דסעודה אבל בלא"ה לא:

 

ערוך השולחן אורח חיים סימן קעד סעיף ח (2

 

ואם לא שתה יין קודם הסעודה מברך בתוך הסעודה על כוס הראשון ששותה ועל סמך ברכה זו יכול לשתות כל הסעודה בלא ברכה כמו ברכת הפת דפוטרת כל הסעודה ואינו דומה לליל ראשון של פסח דמברכין על כל כוס בפה"ג דהתם השתייה שלא בתוך הסעודה אך זהו כשהיה דעתו לשתות עוד לבד הכוס הראשון אבל אם היה בדעתו שלא לשתות עוד ואח"כ נמלך לשתות עוד צריך ברכה אחרת וכן לעולם ובכל הדברים הדין כן הן בפירות הן בלחם כגון שקנה ככר לחם לאכלו ואכלו ואח"כ נמלך לקנות עוד ככר צריך לברך המוציא ורק בלחם בבעה"ב בביתו לא שייך זה דאין קצבה ללחם ודעתו על כל מה שיאכל [ט"ז סק"ו] אבל ביין דהוא לתענוג יש אפילו בעה"ב בביתו שאינו רוצה לשתות רק כוס אחד ואח"כ מתחרט ושותה עוד כוס צריך ברכה בפ"ע אך בסתם שלא חישב כלל אם לשתות עוד אם לא לשתות תלוי כפי העניין אם האיש הזה רגיל תדיר לשתות כמה כוסות בסעודה א"צ לברך בסתם ואם אינו רגיל צריך לברך:

 

שולחן ערוך או"ח סימן קעח (3

 

סעיף א

(א) <א> היה אוכל בבית זה ופסק סעודתו (ב) <ב> והלך (ג) לבית אחר, (ד) או שהיה אוכל וקראו חבירו לדבר עמו ויצא לו * (ה) לפתח ביתו וחזר, הואיל ושינה מקומו (ו) א צריך לברך (ז) [א] למפרע על מה שאכל; (ח) וחוזר ומברך בתחלה * המוציא, ואח"כ יגמור סעודתו; אבל אם דבר עמו בתוך הבית, אע"פ ששינה מקומו (ט) מפנה לפנה, א"צ לברך. הגה: ((י) ועיין לקמן סימן רע"ג (יא) אם היה ב דעתו לאכול במקום אחר לא מיקרי שנוי מקום, והוא שיהיו שני המקומות * (יב) בבית א' וע"ל סימן קפ"ד).

 

סעיף ב

חברים שהיו יושבים לאכול ויצאו (יג) לקראת חתן או לקראת כלה, אם הניחו שם (יד) מקצתן חוזרים למקומם וגומרין סעודתן ואינם צריכין (טו) לברך שנייה; ואם לא הניחו שם אדם, (טז) כשהם יוצאים צריכים ברכה למפרע, (יז) וכשהם חוזרים צריכים ברכה לכתחלה; (יח) ג <ג> וכן אם היו מסובין לשתות או לאכול פירות, שכל המשנה מקומו הרי (יט) פסק אכילתו (כ) ולפיכך מברך (כא) למפרע על מה שאכל, וחוזר ומברך שנית על מה שהוא צריך לאכול. והמשנה מקומו <ד> מפנה לפנה (כב) ד בבית א', (כג) אינו צריך לחזור ולברך; (כד) אכל במזרחה של תאנה זו ובא לאכול במערבה, (כה) ה צריך לברך

 

(4

. הגה: (כו) <ה> ויש חולקים בכל מה שכתוב בסי' זה, רק סוברים ששנוי מקום אינו אלא כהיסח הדעת, ולכן אם שינה מקומו למקום אחר א"צ לברך אלא לפני מה שרוצה לאכול, אבל לא על מה שכבר אכל; (תוס' ורשב"ם והרא"ש ומרדכי פרק ע"פ וטור) <ו> ודוקא שלא הניח מקצת חברים בסעודה ואכל מדברים שאינן צריכין ברכה במקומם, (כז) אבל אם הניח מקצת חברים או אפילו לא הניח * (כח) ואכל ו דברים שצריכין ברכה במקומם, אפי' מה שרוצה לאכול אחר כך א"צ לברך (סמ"ק וא"ז); <ז> ולכן מי שפסק סעודתו והלך לבית אחר, (כט) או שהיה אוכל וקראו חברו לדבר עמו אפי' לפתח ביתו או למקום אחר, כשחוזר לסעודה א"צ לברך כלל, דהא פת צריך ברכה במקומו לכולי עלמא; מיהו * אם הסיח דעתו כשחוזר, (ל) ודאי * צריך לברך על מה שרוצה לאכול אח"כ (ב"י ורשב"א). (לא) ז ואין חילוק בין חזר למקום שאכל כבר ובין (לב) סיים סעודתו במקום אחר (רמב"ם פ"ד ור"ן). וכן נוהגין במדינות אלו, מ"מ (לג) לכתחלה לא יעקר (לד) ממקומו * (לה) בלא ברכה, * (לו) ח דחיישינן שמא ישכח מלחזור ולאכול (הר"ר מנוח ור"ן); מיהו לצורך מצוה * עוברת, כגון שהגיע זמן תפלה, מותר (כל בו הל' פסח) ועיין סי' קפ"ד.

 

ביאור הלכה סימן קעח ד"ה * בבית אחד (5

 

* בבית אחד - עיין במשנה ברורה דהיינו בחדר אחד כ"כ המ"א ושארי אחרונים דמחדר לחדר אף בבית אחד הוי שינוי מקום וכ"מ בסימן רע"ג ובס"א כאן [עי"ש בטור וב"י שסוברים כן בפשיטות] אלא דאם רואה מקומו הראשון או שהיה דעתו בזה בשעת ברכה יש להקל בזה כמ"ש למעלה בס"א ולפ"ז אם אכל פירות ומשקין שאין טעונין ברכה במקומן ונכנס באמצע לחדר אחר שאין רואה מקומו הראשון אסור לו לאכול שם בלא ברכה לכו"ע [דאף לדעת ההג"ה לקמיה בפירות ומשקין מודי] ואף בחזר למקומו יהא טעון ברכה לכתחלה. והנה ד"ז אף שהוא כתוב בכמה אחרונים קשה מאד להזהר בזה וכמדומה שאין העולם נוהגין כן וחפשתי במקורי הדין ומצאתי שאין דין זה מבואר דהמעיין בפסחים ק"א בתוד"ה אבל וברא"ש שם יראה דזהו רק לפי גירסתם דגרסי בגמרא גבי קידוש אבל ממקום למקום וכו' [ולדידהו דין קידוש במקום סעודה ושינוי מקום שוין] אבל אם נגרוס אבל מפנה לפנה לא נהיה מוכרחים לומר דסובר הגמרא דמפינה לפינה ומחדר לחדר שוים אחרי שהם תחת גג אחד ואם נחמיר במחדר לחדר ה"ה דצריך להחמיר במפינה לפינה [דאל"ה מאי מייתי הגמרא ראיה מרב ענן דהתם הוי מאיגרא לארעא] וא"כ כד מקילינן אח"כ במפינה לפינה לענין שינוי מקום נכלל בענין זה גם במחדר לחדר דדוקא במבית לבית מקרי שינוי לענין שינוי מקום וכלישנא דגמ' שם ל"ש אלא מבית לבית דהא לפי גירסא זו ע"כ דצריך לחלק בין דין שינוי מקום לדין קידוש במקום סעודה וכמ"ש בחידושי מהר"ם חלאו"ה [שהי' תלמיד הרשב"א] דלענין קידוש בעינן מקום סעודה ממש ומקום פיתא גרים לכך אפילו מפינה לפינה אסור אבל לענין שינוי מקום בעקירה גמורה תליא מילתא ומפינה לפינה לא הוי עקירה ע"ש. והנה גירסא זו סבור מינה וכו' אבל מפינה לפינה לא מצאתי בכמה ראשונים והוא בפירוש ר"ח ובבה"ג וברי"ף וכן בחידושי מהר"ם חלאו"ה [והנה אף מי שירצה לדחות ראיה זו ויאמר דעכ"פ לא מצינו היתר בהדיא בגמרא לענין שינוי מקום אלא במפינה לפינה וכמו שמסיים הגמרא אבל מפינה לפינה לא אשיב לו גם איסור לא מצינו דאדדייקת מסיפא דלישנא דייק מראש המימרא דקאמר הגמרא לא שנו אלא במבית לבית ומחדר לחדר לא הוי בכלל זה] והנה דעת הרמב"ם כתב בב"י דהוא סובר ג"כ כהתוס' והרא"ש דקידוש במקום סעודה ושינוי מקום דינם שוה וכי היכי דמחמרינן במחדר לחדר לענין קידוש ה"ה דמחמרינן לענין שינוי מקום ולא מקילינן אלא מזוית לזוית באותו חדר אבל מהרה"מ בפכ"ט מהלכות שבת מוכח בהדיא דסובר דדעת הרמב"ם להיפך דמחלקינן בין קידוש במקום סעודה ובין שינוי מקום בסעודה ובשינוי מקום אף מחדר לחדר לא הוי שינוי מקום דגם הוא גורס שם בגמרא לגבי קידוש סבור מינה וכו' אבל מפנה לפנה לא וכו' [וכגרסת הגאונים הנ"ל] ומפרש שם דדבר זה קאי על מחדר לחדר דמפנה לפנה היינו מפנה אחד שבבית לפנה השני שבסוף הבית אף שבאמצע מתחלקים חדרים הרבה [והוכיח פירוש זה מדברי הגאונים עי"ש ובזה מתיישב שפיר הגמרא דמייתי ראיה מרב ענן דמיירי מאגרא לארעא על מפנה לפנה דגם מפנה לפנה הכונה מחדר לחדר עי"ש ואפשר דגם כל הגאונים הנ"ל דגרסי מפנה לפנה ס"ל כן ומתפרש הסוגיא בפשיטות] ולפיכך היקל הרמב"ם גבי קידוש מזוית לזוית דזהו אינו בכלל מפנה לפנה שבש"ס וא"כ גבי שינוי מקום דקאמר בגמרא דדוקא מבית לבית אבל מפנה לפנה מותר ע"כ קאי נמי על מחדר לחדר דזה נקרא מפנה לפנה וכנ"ל [ומיושב לשון הש"ס דקאמר רק מבית לבית הוי שינוי מקום דמשמע דכל שבתוך הבית לא הוי שינוי] והרמב"ם שהעתיק נמי בעניננו גבי שינוי מקום כלשון הגמ' דמפנה לפנה בבית אחד מותר לפ"ז בע"כ כונתו ג"כ אף על מחדר לחדר דכיון שהוא בבית אחד מותר ולא הזכיר בתחלה לאסור אלא מבית לבית [ומדויק מאד מה ששינה הרמב"ם לשונו דלגבי קידוש קאמר מזוית לזוית וכאן כתב מפנה לפנה]. היוצא מדברינו דלהרה"מ דעת הרמב"ם דמחדר לחדר לא הוי שינוי מקום וגם מדעת בה"ג ור"ח ורי"ף ע"פ גירסתם נראה כן וגם מצינו לרש"י שסובר בהדיא לענין שינוי מקום דמבית לעליה לא הוי שינוי מקום וה"ה מחדר לחדר דהוא גורס בשניהם אבל ממקום למקום לא [וע"כ דמחלקינן בין קידוש לשינוי מקום בסעודה] וכן באור זרוע העתיק דבריו לדינא עי"ש וע"כ אף דראוי ונכון לחוש לכתחלה לדעת האחרונים שלא ליכנס אפילו מחדר לחדר באמצע אכילתו בדברים שאין טעונין ברכה אחריהן במקומן אם לא שהיה דעתו לזה מתחלה בשעת ברכה מ"מ הנוהג להקל בזה אין למחות בידו דיש לו על מי לסמוך וכנ"ל ועכ"פ בדיעבד בודאי אין להצריך ברכה בהן דמידי ספיקא לא נפקא וספק ברכות להקל וביכול לראות מקומו הראשון בודאי יש להקל אף לכתחלה וכנ"ל בסס"א במ"ב