Jewish Lifecycles & Halacha
The Wedding: The Kohein’s Kesubah
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קעב עמוד א (1
שנים שהיו בעיר אחת, שם אחד יוסף בן שמעון ושם אחר יוסף בן שמעון - אין יכולין להוציא שטר חוב זה על זה, ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב. נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע - שטרות שניהן פרועין. כיצד יעשו? ישלשו, ואם היו משולשין - יכתבו סימן, ואם היו מסומנין - יכתבו כהן.
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף כד עמוד ב (2
איבעיא להו: מהו להעלות משטרות ליוחסין? היכי דמי? אילימא דכתיב ביה אני פלוני כהן חתמתי עד, מאן קא מסהיד עילויה? לא צריכא, דכתיב ביה אני פלוני כהן לויתי מנה מפלוני וחתימו סהדי, מאי? אמנה שבשטר קא מסהדי, או דלמא אכולה מילתא קא מסהדי? רב הונא ורב חסדא, חד אמר: מעלין, וחד אמר: אין מעלין.
שולחן ערוך חו"מ סימן מט סעיף א (3
אם יש ללוה או למלוה א ב' שמות, א] א"צ לכתוב אלא שם העיקר. ב] ואם כתבו שם הטפל לבד, כשר. ג] {א} ואין צריך לכתוב החניכה (פי' שם שמלוין אותו לשם העצם) ד] או כהן ולוי, אלא אם יהיו בעיר שנים ששמותיהם שוים.
שולחן ערוך אה"ע סימן קכט (4
לד] לא נהגו לכתוב בגט לא כהן ולא לוי ולא שום כינוי, אלא: פלוני בן פלוני וכל שם אחרן וחניכא דאית לי ולאבהתי. (וכבר נתבאר דבמדינות אלו אין נוהגין כן).
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף פ עמוד א (5
היה במזרח וכתב במערב. מאן? אילימא בעל, היינו שינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה! אלא לאו סופר, כדאמר להו רב לספריה, וכן אמר להו רב הונא לספריה: כי יתביתו בשילי כתובו בשילי, ואע"ג דמימסרן לכו מילי בהיני, וכי יתביתו בהיני כתובו בהיני, ואע"ג דמימסרן לכו מילי בשילי. אמר רב יהודה אמר שמואל:
תוספות מסכת גיטין דף פ עמוד א (6
ור"ת הביא ראיה שאין שטר נפסל כשנשתנה בו דבר שאין צריך מדאמר בפ"ב דכתובות (דף כד:) דאין מעלין משטרות ליוחסין דלאו אכולה מילתא קא מסהדי אלא אמנה שבשטר ולא על מה שכתוב שהוא כהן אלמא אפילו אינו כהן השטר כשר וסברא הוא דעדים לא קיימי אלא על עיקר מעשה ומעשה באחד ששינה בגט מקום לידתו והכשירו ר"י והרבה פעמים כשלא היה להם ברור מקום הלידה הי' אומר אל תכתבוהו כלל ומקום עמידה נמי א"צ לכתוב דהא כל גיטין הבאים ממדינת הים אין כותבין מקום עמידת האשה ולהכי לא מוקי ליה בבעל ובשינה מקום עמידתו כדמוקי אסופר משום דפשיטא דאין צריך לכתוב מקום עמידתו.
ערוך השולחן אבן העזר סימן קכט (7
סעיף קא
מעיקר הדין א"צ לכתוב כהן או לוי ומוכח בש"ס [ב"ב קע"ב א] דבזמן התנאים לא נהגו לכתוב בשטרות כהן אם לא להבדילו מאחר ששמו כשמו האמנם מנהג פשוט בכל המדינות לכתוב כהן או לוי וגם על אבי האשה כותבין אם הוא כהן או לוי וקצת משמע בש"ס [כתובות כ"ד ב] שבזמן האמוראים כתבו כהן בשטר וכיון שהמנהג פשוט לכתוב אם לא כתבו י"א דפסול דמאחר שנהגו לכותבו ובכאן לא כתבו יאמרו שאחר הוא ויש מכשירים דכיון דא"צ לכתוב מעיקר הדין לא יתלו באחר וההכרעה לדינא הוא דאם המגרש כהן או לוי ולא כתבו אפילו ניתן הגט אם אפשר ליתן גט אחר נותנין אא"כ הוא שעת הדחק שא"א ליתן גט אחר ובכה"ג גם אם עדיין לא ניתן הגט כשהוא שעת הדחק שא"א לכתוב גט אחר נותן לה גט זה אמנם באבי האשה כשהוא כהן או לוי ולא כתבו אם רק ניתן הגט כשר אף כשאפשר לכתוב גט אחר דאין מקפידין כל כך בשמות האבות לעניין כינוייהם [ב"ש סקי"ד] ודע שהדבר פשוט שכותבין כהן ולוי אצל שם האב וא"צ לכתוב עליו בפ"ע ועל אביו בפ"ע דממילא כיון שאביו כהן או לוי גם הוא כן [שם]:
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג סימן כו (8
בדבר האשה שנכתב בכתובתה על אביה שהוא לוי משום שכן אמר בשעת כתיבת הכתובה ועתה כשנה אחר הנישואין כשדברו אודות פדה"ב אם יולד זכר אמר שאין ברור לו ובדקו כתובת אשתו אם האשה ושם לא נכתב עליו שהוא לוי, אם הכתובה פסולה. הנה מזה שלא נכתב בכתובת אמה על אביה שהוא לוי אף שנכתב ע"י רב מומחה וכתב על האשה שהיא בת כהן, אין ראיה שאינו לוי, שאפשר שהאשה היא בת כהן ידע הרב ומה שהוא לוי לא ידע והכיר בהאיש שאין לסמוך עליו לכן לא כתב הלוי אף שאמר לו שהוא לוי, וכן צריך לעשות כל רב העושה כהוגן שלאנשים פשוטים שאין יודעים עניני לויה אין לסמוך על דבריהם, וכ"ש אם הוא איש שלא מצוי בביהכ"נ ולא עשה מנהג לוים שהוא לרחוץ ידי הכהנים קודם נשיאת כפים ולא קראוהו לתורה שודאי אין לסמוך עליו שהוא לוי, והכתובה ואף גט הא כשרים אף אם הוא לוי אם ישמיטו מלכתוב מה שהוא לוי, וא"כ אפשר שהאמת הוא כדבריו שהוא לוי, וכיון שמדינא רשאין לסמוך עליו משום שהוא מלתא דעבידא לאגלויי, ומשום שאין לו טעם לשקר אין בזה שלא נכתב בכתובתו ראיה שאינו לוי נגד אמירתו.
ואף אם יתברר שאינו לוי אין לפסול הכתובה כדאיתא בתוס' גיטין דף פ' ד"ה ושם בשר"ת שהביא ראיה מכתובות דאם כתבו בשטר כהן ובאמת אינו כהן לא נפסל השטר וגם בגט סובר ר"ת שכשר, ולכן אף שבגט יש להחמיר מ"מ בכתובה אין לפוסלה. ולכן בעובדא זו כל זמן שלא נתברר, שאיכא גם ספק שמא הוא לוי אין לחוש כלל. אבל אם יתברר ע"י שאלתו לדודו הזקן שעדיין חי ויאמר שאינו לוי יש מ"מ לכתחלה לכתוב כתובה אחרת שלא יהיה דבר שקר וצריכים לכתוב כתובת בתולה שהרי אף בלא כתיבת כתובה יש לה כל הכתובה כמפורש במתני' כתובות דף נ"א והכתיבה אינה מחדשת כלום רק שהצריכו חכמים גם לכתוב לסמיכות דעתה. ואם יש עדים הזוכרים יום הנישואין וגם ראו את מעשה הקנין יכולים לכתוב כתובה אחרת באותו נוסח ממש, בלא הלוי. ואם אין עדים הזוכרין צריכין להזכיר תחלה שהיה לה כתובה אחרת כעין הא דכתובה דאירכיסא אבל בשינוי גדול שבאירכיסא אין יודעין זמן הכתובה אבל הכא הרי יודעין זמן הכתובה משטר הכתובה שחתומין עליו עדים והם כשרים ע"מ שמעידין שהיה זמן הנישואין ביום פלוני ובעיר פלוני דלא נפסלו במה שחתמו על זה שהיא בת לוי כיון שחותמין בהיתר ע"פ דבריו, אבל יזכירו שמחמת שנמצא טעות בהכתובה הראשונה כותבין עתה השניה והם מעתיקין כל מה שנכתב בכתובה הראשונה בלא הטעות משום שנאמנים העדים. ואם אין אצלכם מי שיעשה הנוסח תכתב לי ואשלח בל"נ נוסח כשאבוא לביתי אי"ה לשלום, ועד אז אינך צריך לפרוש מאשתך ולא להניח משכון על הכתובה כי מדינא אין לפוסלה.
