Jewish Lifecycles & Halacha
Kesuba: It’s up to you New York, New York
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קעב עמוד א (1
אמר להו רב לספריה, וכן אמר להו רב הונא לספריה: כי קיימיתו בשילי כתבו בשילי, ואע"ג דמסירן לכו מילי בהיני; כי קיימיתו בהיני כתבו בהיני, ואף על גב דמסירן לכו מילי בשילי
שולחן ערוך חו"מ סימן מט סעיף ז (2
הגה: כא] י"א דאם הם מב' עיירות, מוציאים שטר חוב עליהם, כב] דצריכים לכתוב שם העיר {יח} של לוה או מלוה בשטר (טור בשם הר"ר ישעיה). כג] יג [יב] יב) {יט} וי"א דאין כותבין שם העיר בשטרות (רמב"ם פי"ז מה' מלוה וטור סימן ס"א), וכן נוהגין. {כ} כד] מיהו ודאי אם הם מב' עיירות, [יג] וכתבו (ה) שם העיר של אחד מהן, (ו) לא גרע מסימן, וליכא למיטעי באחר כלל, כה] כן נראה לי אם שני יוסף בן שמעון בעיר אחת, והאחד מת אביו, וכתב בשטר: יוסף בן שמעון יד יג) שליט"א או נר"ו, וכמו שכותבין על מי שאביו חי, אם כתבו העדים: {כא} אמר לנו יוסף בן שמעון שליט"א, הוי סימן. טו אבל אם כתב בשטר: (ז) [יד] אני יוסף בן שמעון שליט"א, או כיוצא בזה, לויתי מפלוני וכו' והעדים חתומים למטה, אין זה סימן, דחיישינן שמא השני הערים לכתוב כך, והעדים לא יד) דקדקו בכך, דלאו אכולי מילתא קא מסהדי (ב"י בשם הרשב"א).
סמ"ע על שולחן ערוך חושן משפט סימן מט סעיף ז (3
ט] וי"א דאין כותבין כו'. כ"כ גם הב"י [שם], והביא [במחודש ד'] ראיה לדבריו מדברי הטור דסימן ס"א [סעיף ד']. ובדרישה [סעיף י"א] כתבתי דאין ראיותיו ראיה, ע"ש ודוק:
ערוך השולחן אבן העזר סימן קכח (4
סעיף טז
והנה עתה בזמנינו זה בהרבה ערים יש מגרשים בקצה העיר שיש להם שם בפ"ע בין שנמשך עם העיר ביחד ובין שחלוק מהעיר באיזה משך ולדוגמא עירי שאני בה כעת יש בה מגרש קטן חלוק מהעיר כחצי תחום שבת ונקראת פירעשיקא ובעיר נאווהרדק כשישאל אחד להדר שם איפוא דירתך יענה בפירעשיקא ואם ישאלנו בלשון שאלה האתה תדור בנאווהרדק יענה ויאמר לא כי בפירעשיקא דירתי גם בערכאות המלוכה יש לה שם זה אמנם מערכאות אין ראי' דכל חלק מהעיר יש לזה שם בפ"ע דכן הוא החוק מהממשלה שכל רחוב יהיה לה שם ויראה לי דאם נצרך לכתוב שם גט יכתוב למניין שאנו מונין כאן בפירעשיקא הסמוכה לנאווהרדק מתא וכו' או בפירעשיקא שבצד נאווהרדק מתא וכו' ואם כתב רק בפירעשיקא בלבד נראה דכשר בדיעבד אבל אם כתב רק בנאווהרדק נראה דצריך גט אחר ואולי במקום עיגון ושעת הדחק יש לסמוך כיון דבמקומות אחרים אינו ידוע כלל שם זה וכשהאיש הדר בפירעשיקא יסע למרחק עשרה פרסאות וישאלו לו מאין אתה יאמר מנאווהרדק וכשיאמרו לו מאין באת יאמר מנאווהרדק וכשישאלו לו להיכן אתה נוסע בשובו מדרכו יאמר לנאווהרדק אין זה אלא כחלק מהעיר ויש להתיישב בזה למעשה:
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד סימן ק (5
. בענין עיר קטנה הסמוכה לעיר גדולה ונקראת בשם העיר הגדולה.
והנה בדבר פייקסוויל שהוא ממש עיר אחת עם באלטימאר ממש בלא שום הפסק צדקת שצריך לכתוב שם באלטימאר אף שיש שם שופטים ושוטרים אחרים מצד המדינה שלא מעיר באלטימאר מאחר שעכ"פ עיר אחת היא ובפרט שהיא נקראת אצל אינשי בשם באלטימאר יותר מכפי שנקראת פייקסוויל וגם על מכתבים השלוחים ע"י הבי דואר לשם כותבים הרבה באלטימאר. ויותר מזה חזינן שבבראנקס כותבים נוא יארק מתא כמו בתוך עיר נוא יארק, אף שנקראת כמדומה בראנקס יותר מנוא יארק וגם יש לה מועצה (בארא פרעזידענט) בפני עצמה ומ"מ כותבין נוא יארק ואין מזכירין כלל בראנקס מטעם שהוא עיר אחת עם נוא יארק ושם נוא יארק איכא גם עליה, וכ"ש פייקסוויל שנקראת יותר באלטימאר מפייקסוויל שצריך לכתוב באלטימאר ולא להזכיר כלל פייקסוויל. אך יש לדון בדבר דמתקריא באלטימארע שכותבין בגט שנכתב בבאלטימאר, דאולי פייקסוייל אף שנקראת באלטימאר ליכא מי שקורא אותה באלטימארע ואם הוא כן אין לכתוב אלא באלטימאר ולא דמתקריא באלטימארע, דסתירה ליכא מאחר שפשוט שבדיעבד יהיה כשר גט שנכתב באלטימאר לבד בלא הדמתקריא דאם היה באופן שיהיה סתירה צריך לכתוב גם הדמתקריא מאחר שחשבינן גם לפייקסוויל שהוא חלק הנוסף לבאלטימאר אבל כיון שליכא סתירה אין לכתוב אלא באלטימאר אם אין מי שקורין גם חלק זה באלטימארע.
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד סימן ק (6
לכן הוכרחו לכתוב על מגענצא במדינת מגענצא ולא במגענצא מתא, אבל הא דנוא יארק שכל המדינה (סטייט) נקרא נוא יארק והעיר נמי נקרא נוא יארק אינו בכלל זה אלא צריך לכתוב בנוא יארק מתא דהא במדינת נוא יארק איכא הרבה עיירות וגם כרכים, ולכן אף אם מחוז (קאונטי) היה שייך להחשיב מדינה נמי לא היו יכולין לכתוב לא על העיירות שבמחוז באלטימאר בשם מדינת באלטימאר וכן לא על העיר באלטימאר בשם מדינת באלטימאר מכיון שיש הרבה עיירות במחוז והוא ממש כמו נוא יארק מהטעם שבארתי.
שו"ת דברי יציב חלק אבן העזר סימן צב (7
וע"כ נראה דכיון שידוע שיש בארצה"ב כו"כ עיירות בשם ברוקלין, ע"כ יש לכתוב בברוקלין בניו יארק. וכן אני נוהג כעת לענין קרית צאנז, דהגם שהיינו נוהגים לכתוב בכתובות בקרית צאנז גרידא, מ"מ בזמן האחרון מאז שהוקמה בעז"ה גם קרית צאנז בירושלים עיה"ק צויתי לכתוב כאן בקרית צאנז בנתניה לסימנא.
ומה שכתבת שהמיו"ל חותנך זקינך הרה"ג הותיק ממישקאלץ שליט"א אמר לך שאמרתי לו פעם לסדר גט ולכתוב רק בברוקלין ותו לא. אין להביא ראיה מגט על כתובה, דבגט יש להקפיד יותר שלא לשנות מהשם המורגל למסדרי הגיטין ולא לשנות מהנהוג מדור דור. וכגון לענין קראקא, שכתב הרמ"א [סדר הגט סוף סעיף ק"א] שכותבים קאזמר דמתקריא קאזמירז, וכתבו הפוסקים לפי שרחוב היהודים היה נקרא כך, עיין בטיב גיטין [לקוטי שמות עיירות ונהרות ס"ק כ"ז], ואף שבמשך הזמן כבר נשתנה סיבה זו מ"מ אין לשנות מהשם הידוע למסדרי גיטין. משא"כ לענין כתובה ראוי לכתוב בנוסח שיהא ניכר לפי הזמן הזה. ומה גם שאף בקראקא הוסיפו קאזמירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא וכו' [עיי"ש ברמ"א], אשר היה בזה ליתן סימנא להמקום.
והאמת היא שאז בבואי לארצה"ב היתה ברוקלין נפרדת יותר מהעיר ניו יארק, ואח"כ נסתפחה ביתר שאת להעיר ניו יארק להיותה חלק מחלקיה, וע"כ נהגתי עתה לכתוב בכתובה בברוקלין בניו יארק. ועיין בהעמק דבר מהנצי"ב פרשת נח מה שפירש על הפסוק [י' י"ב] ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדולה, שנצטרפו ג' העיירות ונעשו יחד נינוה הגדולה עיי"ש, וששוב מצא כן בהכתב והקבלה, [וכן במרומי שדה ביומא שם], וע"כ העידה התורה הוא העיר הגדולה, ואעפ"י שאין ראיה לדבר זכר לדבר איכא ודו"ק.
