Jewish Lifecycles and Halacha
Dating Topics: Yichus, the Case for Castes?
(1תלמוד בבלי מסכת פסחים דף מט עמוד א
תניא, רבי שמעון אומר: כל סעודה שאינה של מצוה - אין תלמיד חכם רשאי להנות ממנה. כגון מאי? - אמר רבי יוחנן: כגון בת כהן לישראל, ובת תלמיד חכם לעם הארץ. דאמר רבי יוחנן: בת כהן לישראל - אין זווגן עולה יפה. מאי היא? - אמר רב חסדא: או אלמנה או גרושה או זרע אין לה. במתניתא תנא: קוברה או קוברתו, או מביאתו לידי עניות. - איני? - והא אמר רבי יוחנן: הרוצה שיתעשר - ידבק בזרעו של אהרן, כל שכן שתורה וכהונה מעשרתן - לא קשיא: הא - בתלמיד חכם, הא - בעם הארץ.
(2רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה לא
ולא ישא ישראל עם הארץ כהנת שזה כמו חילול לזרעו של אהרן, ואם נשא אמרו חכמים אין זווגן עולה יפה אלא מת בלא בנים או מת הוא או היא במהרה או קטטה תהיה ביניהם, אבל תלמיד חכם שנשא כהנת הרי זה נאה ומשובח הרי תורה וכהונה כאחד.
(3שולחן ערוך אבן העזר סימן ב סעיף ח
ם הארץ לא ישא כהנת, ואם נשא אין זיווגם עולה יפה שימות הוא או היא מהרה, או תקלה תבא ביניהם. לט] אבל תלמיד חכם שנושא כהנת, הרי זה נאה ומשובח, תורה וכהונה במקום אחד.
(4שו"ת חוות יאיר סימן ע
(ולעד"ן דאין לנו ע"ה שדברו חכמים פה כמו שאין ע"ה שאמרו בו ששה דברים בפסחים פ"ג יע"ש)
(5שדי חמד באסיפת דינים (מערכת אישות סימן א' אות לו)
לא ראה דברי החות יאיר
(6שולחן ערוך יורה דעה סימן רמג סעיף ז
מי שהעידו עליו שביזה ת"ח, אפילו בדברים (יד] אפילו שלא בפניו), בית דין יב (ה) היו מנדין אותו טו] ואין מתירים לו יג עד שירצה החכם שנידוהו בשבילו. ואם ביזה את החכם לאחר מותו, בית דין מנדין אותו והם מתירים לו משיחזור בתשובה. הגה: טז] אבל אין דין ת"ח בזמן הזה לענין שיתן לו המבייש ליטרא דדהבא. (מהרי"ק שורש קס"ג ומהרי"ו סימן קס"ג). ומ"מ יקנסו הב"ד יד המבייש לפי המבייש והמתבייש (ריב"ש). יז] ובלבד שלא יתחיל החכם במריבה לבזות בני אדם שלא כדין ויגרום בזה שיבזוהו ויתרסו נגדו (ג"ז שם). ומ"מ אף אם התחיל החכם קצת, אין רשות לכל אדם להחציף נגדו לענות לו בעזות. (הגהות מרדכי דקדושין). טו והכל לפי ראות הדיינים.
(7ברכי יוסף אבן העזר (סימן ב' סק"ב)
נראה שאפילו לדעת האומרים שאין דין תלמיד חכם בזמן הזה, מכל מקום לענין זה שישא בת תלמיד חכם שפיר נוהג גם בזמן הזה, שאף על פי שתלמידי החכמים בזמנינו אינם דומים לדורות הראשונים, הרי גם בעלי הבתים שבדורינו אין דמיונם עולה יפה לאשר היו לפנים בישראל. וחזר הדין שמצוה מן המובחר להדבק בתלמידי חכמים וכו'
(8שו"ת שואל ונשאל חלק ה' (חלק אבן העזר סימן ד')
כיוצא בזה לענין מה שאמרו (בפסחים מט ע"ב) לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וכו', ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהם שקץ ונשותיהם שרץ, ועל בנותיהם הוא אומר ארור שוכב עם כל בהמה, שיש שלש מדרגות בזה, המדרגה היותר חשובה בת תלמיד חכם ממש, שמצוה להדבק בזרעו, והמדרגה הבינונית היא בת בעלי בתים פשוטים, אבל הם שומרי מצות, שעל כל פנים אין איסור בנישואיהם. והמדרגה היותר גרועה היא בת עמי הארץ, שכתב מרן הבית יוסף באבן העזר (סימן ב'), שאינם בקיאים בדקדוקי מצות, ואפילו אינם עושים עבירות להכעיס אלא לתיאבון, מכל מקום הם שקץ ונשותיהם שרץ
(9שו"ת צמח צדק מליבאוויטש (חלק אבן העזר סוף סימן יא)
אף על פי שאין דין תלמיד חכם בזמן הזה, מכל מקום כיון שכהנים שבזמנינו אינם בחזקת כהנים גמורים המיוחסים, ולכן אין אוכלים בתרומה דאורייתא, וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק כ' הלכה א'), לכן אין לחוש לאסור לתלמיד חכם בזמן הזה לישא בת כהן, משום שמא אינו תלמיד חכם כראוי. ודי לו בידיעת מסכת אחת, וצירף טעם שכתב כיוצא בזה התרומת הדשן (סימן רי), שכיון דדשו בו רבים שומר פתאים ה'.
(10שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן סא
בסיכום: אין לישראל לישא בת כהן אלא אם כן החתן ירא ה' מרבים, וקובע עתים לתורה, וכל שכן אם הוא לומד בישיבה באופן קבוע, אף על פי שעדיין אינו בגדר תלמיד חכם. אבל כהן נושא בת ישראל כל שהם שומרים תורה ומצות, ובונים ביתם על יסודות מצות תורתינו הקדושה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. ויזכו לבנות בית נאמן בישראל.
