Jewish Lifecycles & Halacha
Dating Issues: Making “Sense” of Dollars
(1תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד א
אמר רבה בר רב אדא אמר רב: כל הנושא אשה לשום ממון - הויין לו בנים שאינן מהוגנים, שנאמר: +הושע ה+ בה' בגדו כי בנים זרים ילדו; ושמא תאמר: ממון פלט? תלמוד לומר: +הושע ה+ עתה יאכלם חדש את חלקיהם; ושמא תאמר: חלקו ולא חלקה? תלמוד לומר: חלקיהם; ושמא תאמר: לזמן מרובה? ת"ל: חדש. מאי משמע? אמר רב נחמן בר יצחק: חדש נכנס וחדש יצא וממונם אבד.
(1aרש"י מסכת קידושין דף ע עמוד א
בנים זרים - מאשה פסולה לו ולשם ממון נסבה כדמסיים קרא יאכלם חדש את חלקיהם ממון שנשאה לשמו יאכלם בחדש אחד.
ושמא תאמר חלקו - כגון נכסי צאן ברזל.
(2שו"ת הריב"ש סימן טו
כי מ"ש ז"ל (בפ' י' יוחסין ע): הנושא אשה לשם ממון, הוין לו בנים שאינן מהוגנין; זהו באשה שהיא פסולה לו, כדמייתי עלה קרא: בה' בגדו כי בנים זרים ילדו וגו'. וכן פרש"י ז"ל: בנים זרים, מאשה פסולה לו, ולשם ממון נשאה; כדמסיים קרא: עתה יאכלם חדש את חלקיהם. ע"כ. וכן אפשר, שבאלו הארצות אין כופין להוציא אשה שאינה בת בנים, כדי שימצאו אחרת בת בנים, מטעמא דכל כמה דאגידא ביה לא יהבי ליה אחריתי.
(3שולחן ערוך אבן העזר סימן ב סעיף א
א] לא ישא אדם אשה א שיש בה שום פיסול. הגה: כל הנושא אשה פסולה ב משום ממון, הויין לו בנים שאינם מהוגנים. ב] אבל בלאו הכי, שאינה פסולה עליו אלא שנושאה משום ממון, מותר (תשובת ריב"ש סימן ט"ו). ג] מי שרוצה לישא אשה פסולה, בני משפחתו יכולין למחות בו (הר"ן פרק המוכר). ד] ואם אינו רוצה להשגיח בהם, יעשו איזה דבר לסימן שלא יתערב זרעו בזרעם. ומי שפסקו לו ממון הרבה לשדוכין וחזרו בהם, לא יעגן כלתו משום זה ולא יתקוטט בעבור נכסי אשתו, ה] ומי שעושה כן אינו מצליח ואין זיווגו עולה יפה, ו] כי הממון שאדם לוקח עם אשתו אינו ממון של יושר, (א) וכל העושה כן מקרי נושא אשה לשם ממון, אלא כל מה שיתן לו חמיו וחמותו יקח בעין טוב ואז יצליחו. (ב"י בשם א"ח).
(4חלקת מחוקק על שולחן ערוך אבן העזר סימן ב סעיף א
(א) וכל העושה כן מקרי נושא כו' - אע"ג דלפני זה כתב כל שאינה פסולה עליו מותר לישא משום ממון היינו אם נותנין לו ממון (ברצון טוב) אבל לעגן כלתו בשביל זה זה או לעגן עצמו ולהמתין מלישא אשה עד שימצא אשה שתתן לו ממון אסור וכן סיים בא"ח ורבים נכשלים בעבירה כשאינם נושאין אשה במהרה ועליהם נאמר כל הנושא אשה לשם ממון וכו' כלו' שהעיכוב מלישא אשה בשביל חמדת ממון גורם לו להוליד בנים זרים:
(5ביאור הגר"א על שולחן ערוך אבן העזר סימן ב סעיף א
ו) כי הממון כו'. כמש"ו וכל העושה כו' וזהו דלא כריב"ש הנ"ל ועח"מ אבל העיקר דס"ל לא"ת דכל משום ממון ה"ל ג"כ נושא כו' אלא דאם הי' לוקחה בלא"ה אע"ג דלוקח ממון ג"כ אין נקרא נושא כו' וז"ש אלא כו':
(6ח"ס אה"ע ח"א סי' ק"נ
מדתלי טעמא בהרהור עבירה ש"מ אפילו עני שבישראל לא יעגן עצמו ויבא לידי הרהור ואם דקדוקי עניות קשים הרהורי עבירה קשים מעבירה… בזמנינו אל ישגיח על ממון נושא אשה לש"ש, וכי לא ידעי רבנן מאי השלך על ה' יהבך
(7החפץ חיים זצ"ל בס' נדחי ישראל
כמה פעמים סיבת איחור נשואין הוא מפני שדואגים שלא יהי' לו מה להתפרנס עם אשתו, והוא רק עצת היצה"ר כי האדם יש לו לבטוח בה' המפרנס לברואיו שלא יגרע מזונו בעבור שרוצה לקיים מצוותו
(8ספר חסידים (מרגליות) סימן שפא
אחד אמר לחכם רוצים לתת לי אשה ומיוחסת לי ואין להם ממון לאביה ולאמה לתת לנדוניא וגם אין לי במה להתפרנס ואני דואג פן אצטרך לגנוב או לעשות עולה ורוצים לתת לי במקום אחר שאינה מיוחסת כל כך רק אינם פסולים לבא בקהל. א"ל החכם כיון שאין לך ואם תקח אשה במקום עוני הרי תצטרך מיד לקבל מן הגבאי ולא יתן לך כדי פרנסה ותצטרך ללכת מעיר לעיר וכל ימיך ברעד ובדאגה ולא תוכל ללמוד מפני הדאגה טוב שתקח במקום עושר ולא תצטרך לגנוב ולעשות עולה ואם מן השמים נגזור בניך יהיו טובים ועשירים יהיו קרוביך שמחים שיתחתנו בהם כיון שאתה לוקח לשם שמים כדי שלא תחטא.
(9ספר חסידים (מרגליות) סימן קנו
ואם תראה שלשה דורות ולמעלה זה אחר זה כולם תלמידי חכמים ואח"כ זרעם עמי הארץ לא תאמר דברי חכמים בטלים שאמרו לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע וגומ' (ישעי' נ"ט כ"א) שוב לא יפסוק התורה מהם. שהרי נתחתנו במשפחה שאין דינם להיות עמהם תלמידי חכמים ואמרו חכמים רוב בנים דומים לאחי האם לכך בניהם ע"ה. כיוצא בו ליראי אלהים וחסידים שנאמר (קהלת ד' י"ב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואם תראה שפוסק בדור רביעי יראי השמים וחסידים בידוע שהתחתנו במי שאין דינם להתחתן כגון שאינו ירא שמים וחסיד ולפיכך אותו הדור כך. לפיכך יתחנן אדם על עצמו ועל זרעו ועל זרע זרעו בכל יום לזווגם בזווג יראת שמים עם תורה וגמ"ח כי על שלשתן נאמר (שם) והחוט המשולש לא במהרה ינתק. כי שלש תיבות שוות בגימטריא יראת תורה גמילות חסדים כי שוקלים יראה בתורה וגמ"ח דכתיב ביראה ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם (תהלים קי"א י') לא נאמר לכל עושים אלא לכל עושיהם דכתיב (דברים ה' כ"ו) מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותי וגו' וכתיב (שם י' י"ב) מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה הרי היראה קדמה לכל עושיהם היראה והאהבה וגו' וללכת בכל דרכיו וגומ' שכל טוב לכל עושיהם (תהלים קי"א י') למען תשכילו את כל אשר תעשון (דברים כ"ט ח').
(10שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן רסה
הנה כל זה אמת נכון וכ"ה למעשה וכן אנו פוסקים כל היום, אבל מי שהוא עני ואביון ממש, ולמחרת הנשואין יהי' בגדר איני זן ואיני מפרנס באונס או ברצון שאין לו אב או חמיו מחזיק בו, ואין לו לא כולל, ולא ממשלה, הלא דינו מפורש בשו"ע אה"ע סי' ע' ס"ג שאם הוא עני ביותר שאין לו ליתן אפילו לחם שכופין להוציא, ודבר פשוט דזה אפי' למחרת הנשואין כשעדין לא קיים המצוה, ואם נאמר דדין השלך על ה' יהבך לבד הוא בגדר ההלכה עד שנכניס אותו בשביל זה בגדר נושא אשה לשם ממון ואנו גוערים בו על שמעגן עצמו מן המצוה, א"כ מדוע כופין להוציא את העני הזה הרי יטעון הרני משליך על ה' יהבי.
אלא מה תאמר שנגד זה יש גם חיוב מזונות ופרנסת הבעל לאשה, וא"כ מי שהוא דל שבדלים וגם בטלן אינו מוצלח איך יכולים להכניס עצמו לדבר זה רק בטענה של השלך על ה' יהבך.
אבל מודינא דכהיום שבזה עכ"פ אכשר דרא שתומכים באברכים לומדי תורה ואיכא הרבה צדקה וחסד שצריך בבא הזמן לקיים המצוה, ועיקר דברינו רק נגד מש"כ מרן הח"ס דמי שאינו מקיים השלך על ה' יהבך הוא בגדר נושא אשה לשם ממון דזה קצת קשה להבין.
11) Chofetz Chaim – Machaneh Yisroel
