Jewish Lifecycles and Halacha

Chinuch Issues: Tzitzis

 

(1תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מב עמוד א

 

תנו רבנן: קטן היודע לנענע - חייב בלולב, להתעטף - חייב בציצית, לשמור תפילין - אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר - אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? - אמר רב המנונא: +דברים לג+ תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב..

 

(2הגהות מיימוני פ"ג

 

ודוקא כשיודע לעטוף שני ציציות לפניו ושנים לאחריו

 

(3תוספות מסכת ערכין דף ב עמוד ב

 

היודע להתעטף - משום דאמר במ"ק (דף כד.) כל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים אינה עטיפה שמעטפין טליתם עד שפמם כדאיתא במדרש ומצאתי בסילוק א' שעשה הר' יוסף ט"ע שנותן ציצית א' מלפניו ואחד מלאחריו מימין וכן לשמאל היודע להתעטף וא"ת למ"ד חובת טלית אפי' אינו יודע יתחייב אם יש לו טלית וי"ל דמ"מ לא חייבין כלי קופסא אלא לאותן המחוייבים ויודע להתעטף והלכות גדולות פסק דקיימא לן מנחות (שם) ציצית חובת גברא הוא מדקא מברכין להתעטף בציצית דהכי דייק [בפרק ב' דשבת] [דף כה: ושם] דקיימא לן [הכי].

 

(4מרדכי סוף פרק לולב הגזול

 

ויודע לאחוז הציצית בידו בשעת ק"ש

 

(5שפת אמת מסכת סוכה דף מב עמוד א

 

בגמ' היודע להתעטף חייב בציצית לשמור תפלין אביו לוקח לו תפלין, הי' נ"ל דדוקא אם יש לו ד' כנפות מחויב בציצית אבל א"צ ליקח לו בגד המחויב בציצית ולכך בתפלין [דהוי מצוה דרמי אקרקפתא דגברא] נקט ליקח לו כו' אכן המג"א (סי' י"ז) הביא דחייב נמי ליקח לו בגד וכן מסתבר כדי שיהי' מחונך למצוה זו כשיגדל וכ"מ בתוס' בערכין (ב' ב) שכ' דלכך בציצית לא תני לוקח כדקתני בתפילין משום דמסתמא יש לו טלית משמע דאה"נ דבאין לו מחויב ליקח לו ע"ש, ולפי שיטת המג"א הנ"ל הי' אפ"ל דאפי' קודם שיודע להתעטף אסור להלבישו ד' כנפות בלי ציצית אלא דאז אין חיוב ליקח לו בגד החייב בציצית, אך למ"ש התוס' הנ"ל דמסתמא יש לו טלית משמע דבקטנותו קודם שיודע להתעטף לובש ד' כנפות בלי ציצית, ולפ"ז א"ש ג"כ דמה"ט גופא נקט התנא חייב בציצית ולא ליקח לו להשמיענו דקודם שיעור זה לובש ג"כ ד"כ בלי ציצית, וצ"ל דל"ד לנבילות דאסור להאכילו בידים דאיסור חמור ממצוה [וכעין מ"ש המג"א (סי' רס"ט) להתיר להאכיל לקטן בלי קידוש ע"ש]

 

(6שולחן ערוך אורח חיים סימן יז סעיף ג

 

קטן היודע להתעטף, אביו צריך (ט) ליקח לו ג [ד] ציצית (י) לחנכו. הגה: ודוקא כשיודע לעטוף שני ציציות לפניו ושנים לאחריו (הגהות מיימוני פ"ג), ויודע לאחוז הציצית בידו בשעת ק"ש (מרדכי סוף פרק לולב הגזול).

 

(7שולחן ערוך אורח חיים סימן טז

 

סעיף א

<א> שיעור טלית שחייב בציצית, שיתכסה בה באורך וברוחב ראשו [א] ורובו (א) של א קטן המתהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו. הגה: * (ב) ואז חייב בציצית. ודוקא (ג) ב כשהגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו * (ד) לשוק (ב"י בשם בן חביב ובשם מהרי"ח).

(8מגן אברהם סימן טז ס"ק א

 

קטן - ובטור כתוב בן ט' שנים ונ"ל דס"ל דזהו שיעור חינוך כמ"ש התו' ריש ערכין דלא כמ"ש הב"ח דהטור חולק על הסמ"ק:

 

(9שערי תשובה סימן יז ס"ק [ד]

 

[ד] ציצית לחנכו - עבה"ט וכ' א"ר בשם ספרי יראים להלביש לקטן טלית קטן כשיודע לדבר ולפחות מחויב להלבישו כשיגיע לבן ג' שנים וסי' כי האדם עץ השדה כמו להעץ הוא ג' שנים ערלה וכן להרגילו באותיות התורה ע"ש

 

(10ערוך השולחן אורח חיים סימן יז

 

סעיף ה

כתב הרמב"ם שם מדברי סופרים שכל קטן היודע להתעטף חייב בציצת כדי לחנכו במצות כלומר שאביו מחויב ליקח לו טלית [ב"ח ומג"א] וכן הוא במרדכי ע"פ הירושלמי שם והדבר תמוה הא גם הוא בעצמו אינו חייב ליקח טלית ואיך נחמיר על חינוך בנו יותר ממנו ואני לא מצאתי זה בירושלמי שם כלל אלא כלשון הש"ס שלנו חייב בציצת כלומר אם לובש בגד בת ד' כנפות וצ"ע

 

(11רמב"ם הלכות ציצית פרק ג הלכה יא

 

אע"פ שאין אדם מחוייב לקנות לו ס טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו, אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת ע בציצית כדי שיקיים מצוה זו, ובשעת התפלה צריך להזהר ביותר, פ גנאי גדול הוא לתלמידי חכמים שיתפללו והם אינם עטופים.

 

(12שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן יז

 

סעיף ד

קטן היודע להתעטף כגון שיודע להשליך ב' כנפות לפניו וב' כנפות לאחריו ויודע לאחוז הציצית בידו בשעת קריאת שמע כמו שנוהגין אביו חייב לקנות לו טלית בת ד' כנפות ולהטיל בה ציצית כדי לחנכו במצות (ועיין סי' כ"ד דזה אינה חובה כל כך אבל מכל מקום אביו חייב להטיל ציצית לכל בגד שיש לו ד' כנפות שהבן מתלבש בו כיון שכבר הגיע לחינוך):

 

(13שו"ת אחיעזר חלק ג סימן פא

 

(ו) וקצת נראה להכריח כד' התרה"ד דהנה בכל דוכתי היכא דעשה דוחה ל"ת דאינו היתר גמור אלא דחי' יהי' אסור לספות לקטן כיון דל"ת דלא תאכילום איכא ועשה ליכא לגבי הקטן ויהי' הדין נותן דאסור להלביש לקטן שלא הגיע לחינוך בגד של ד' כנפות כלאים בציצית, ואף בהגיע לחינוך הרי אאמד"ר =אינו אלא מדרבנן= (אמנם בהגיע לחינוך י"ל כמש"כ התוס' בפסחים פ"ח דמשום חינוך מצוה שרי). ויהי' המלביש עובר בל"ת =בלא תעשה=, (ובפרט לשי' הרמב"ם בפ"י מהל' כלאים הל' ל"א דהמלביש במזיד אם הלובש שוגג המלביש לוקה),

 

(14שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן ב

 

 בסיכום: אמנם מעיקר הדין אין חיוב ללבוש טלית קטן במשך כל היום, מכל מקום ראוי ונכון מאוד שכל אדם ישתדל לקיים מצוה יקרה וחשובה זו, השקולה כנגד כל המצות, וללבוש טלית קטן תחת בגדיו במשך כל היום. ונכון לחנך גם את הקטנים במצוה יקרה זו, החל מגיל שש ולמעלה, ולהלבישם טלית קטן +ובספר אליה רבה כתב בשם ספרי מוסר שנכון להלביש טלית קטן לתינוק אחר גיל שלש שנים, ועל ידי כך יזכה לנשמה גבוהה, על שם הכתוב, כי האדם עץ השדה, ובנטיעת עץ נאמר, שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה'. וכן כתב בספר שבט מוסר (פרק ל"א). וכן כתב בשו"ת לב חיים חלק א' (סימן ק"א) בשם קיצור של"ה. ע"ש.+ וחנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה.