UpSherin: Prelude to Chinuch
(1שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תרח
שאלת ממני אודיעך דעתי במי שנדר לגלח את בנו במקום שמואל הנביא ובא ומצא שכבר נלקח ביד העכו"ם בעונות ואין ישראל יכול להכנס שם מה תקנה יש לו וגם הקהל והחכמים החמירו שלא יעלה לשם שום יהודי.
(2שו"ת משפטי צדק (הגאון רבי שמואל גרמיזאן, סימן עד)
ואני לא ידעתי מה שורש מצוה יש להסתפר על קברי הצדיקים, והלא אפילו הביקור בבית הקברות להשתטח על קברי הצדיקים, איני יודע מה מצוה יש בדבר, ואמנם הבית יוסף אורח חיים (סוף סימן תקסח) הביא בשם מהרי"ל בתשובה (סימן קיח), אודות אשה שנדרה ללכת לבית הקברות וכו', אך גם הוא לא פירש מה מצוה יש בזה. לולא שכתב מהרח"ו שיש עיקר בביקור על קברי הצדיקים, אבל להסתפר לא שמענו.
(3שער הכוונות (דף פז ע"א)
והמנהג שנהגו ישראל ללכת בל"ג בעומר על קברי רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו הקבורים במירון, ואוכלים ושותים ושמחים שם, ראיתי למורי האר"י ז"ל שהלך לשם בל"ג בעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם שלשה ימים. וזה היה בפעם הראשונה שבא ממצרים, אבל אינני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הנפלאה שהשיג אחר כך. והרב רבי יונתן סאגיש העיד לי שקודם שהלכתי ללמוד אצל מורי ז"ל, הוליך רבינו האר"י ז"ל את בנו הקטן לשם עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה וכו', וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הנ"ל
(4שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ו
(טו) ח [ז] קטן מותר לגלח במועד, (טז) אפילו נולד קודם הרגל; (ואפילו ט בפרהסיא (יז) שרי) (וכן משמע ממרדכי).
(4aשערי תשובה אורח חיים סימן תקלא
קטן - עבה"ט ועיין בגן המלך שכ' וז"ל ומותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן כדי להרגיל השמחה במועד ומצוה נמי איכא בכך כו' ע"ש והענין של השמחה הוא מנהג א"י גם כן שעושין שמחה בהתגלחת הראשונה של קטן שמחנכין אותה במצו' להיות לו פיאות הראש ועיין בפע"ח שער ספירת העומר שכ' בענין ההולכים על קבר רשב"י ור"א בנו במירגין בל"ג בעומר שראה את מורו האריז"ל שהלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים ההם ע"ש:
(5 שולחן ערוך יורה דעה סימן רמה
הגה: ומ"מ מיד שיהיה בן ג' שנים שלימות מלמדין אותו אותיות התורה, כדי שירגיל עצמו לקרות בתורה. (הרב אברבנאל בפירוש לאבות).
(6מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא סימן כב
וירא את המקום מרחוק אמר אברהם מה אעשה אם אגלה לשרה נשים דעתן קלה עליהן בדבר קטן כ"ש בדבר גדול כזה, ואם לא אגלה לה ואגבנו ממנה בעת שלא תראה אותו תהרוג את עצמה, מה עשה אמר לשרה תקנו לנו מאכל ומשתה ונאכל ונשמח, אמרה לו מה היום מיומים ומה טיבה של שמחה זו, אמר להם זקנים כמותינו נולד להם בן בזקנותם כדי לאכול ולשתות ולשמוח, הלכה ותקנה המאכל, כשהיו בתוך המאכל אמר לה את יודעת כשאני בן ג' שנים הכרתי את בוראי והנער הזה גדול ולא נחנך ויש מקום אחד רחוק ממנו מעט ששם מחנכין את הנערים אקחנו ואחנכנו שם, אמרה לו לך לשלום, מיד וישכם אברהם בבקר
(7שו"ת ערוגת הבושם (חלק אורח חיים סימן רי (
כן מנהג חסידים ואנשי מעשה, להשהות תגלחת בניהם הקטנים עד לגיל שלש שנים, ומנהגם תורה הוא. וסמך לזה ממה שאמרו במדרש (פרשת קדושים), כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, רמז לקטני בני ישראל, כי האדם עץ השדה, ונאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל, שעדיין אינו יכול לדבר היטב, ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה', שאז מתחיל ללמדו פסוקי תורה. ומכאן גם לענין מצות חינוך בהנחת הפאות ויתר המצות, כשמתחיל להיות בר הבנה
(8שו"ת אפרקסתא דעניא חלק א סימן קסא
בשו"ת ערוגת הבושם חא"ח סר"י נשאל אם נכון להקדים התגלחת, כדי להקל כובד השערות בילד חלש המזג, והשיב דמנהג ישראל תורה, והביא מילקוט קדושים (ממד"ת הנ"ל), הרי דעד ג"ש אין נכון לחנכו כו', והגם דמס' גה"מ (המובא לעיל) מוכח דל"ד ביומא דמישלם ג' שנים, אבל עכ"פ אין להקדימו, ע"כ אהובי בני הוי זהיר לקיים מנהגן של חסידים ואנ"מ ותזכה לגדלו כו'
(9שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן לה
לכן במקום מצוה של הנחת פאות הראש בתספורת ראשונה לקטן, שנעשית מתוך שמחה של מצוה בקול רנה ותודה המון חוגג, שפיר דמי לעשות כן בבית הכנסת. שוב ראיתי להגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת לב חיים חלק ב' (סימן קעב) שפסק שאסור לגלח בבית הכנסת על פי פירוש רש"י בפרשת נשא הנ"ל. ובנו הרה"ג רבי אברהם פלאג'י העיר מדברי השלחן גבוה הנ"ל, וכתב, שלכן אין למחות בזה לתלמיד חכם שמסתפר בבית מדרשו, אבל לא לזולתו. ע"ש. וכן בשו"ת חינא דחיי (סימן נה) כתב לאסור מההיא דנזיר (מה ע"א) שדרך בזיון הוא
