Jewish Lifecycles and Halacha
Nursing: How Long?
(1רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ג
הלכה ד
אע"פ שחלב אדם מותר אסרו חכמים לגדול לינק אותו מן השדים אלא חולבת אשה לתוך הכלי ושותה, וגדול שינק מן השד כיונק שרץ ומכין אותו מכת מרדות. +/השגת הראב"ד/ מכת מרדות. כתב הראב"ד ז"ל /א"א/ הא למדת שאין בבשר האדם אפילו איסור עשה, ומה שאמר כיונק שקץ (לפי שאינו עומד לאכילה שאינו בר שחיטה לפיכך לא אמרו שהוא יונק שקץ אלא כיונק שקץ) בין תבין עכ"ל.+
הלכה ה
יונק תינוק והולך אפילו ארבע או חמש שנים, ואם גמלוהו ופרש שלשה ימים או יתר מחמת בוריו לא מחמת חוליו אינו חוזר ויונק, והוא שגמלוהו אחר כ"ד חדש, אבל בתוך זמן זה אפילו גמלוהו חדש או שנים מותר לחזור ולינק עד סוף כ"ד חדש.
(2תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ס עמוד א
תנו רבנן: יונק תינוק והולך עד עשרים וארבעה חדש, מכאן ואילך כיונק שקץ, דברי רבי אליעזר; רבי יהושע אומר: אפילו ארבע וחמש שנים, פירש לאחר עשרים וארבעה חדש וחזר - כיונק שקץ.
(3תוספות מסכת כתובות דף ס עמוד א
רבי יהושע אומר אפילו ארבע וחמש שנים - אע"ג דהכא ליכא למימר ארבע וחמש שנים כדאמרי אינשי ואפי' טובא דמשמע דוקא נקט עד חמש מדפריך מחבילתו על כתיפיו ומשני אידי ואידי חד שיעורא הוא מ"מ ליכא למיפרך השתא חמש שרי ארבע מבעיא דנקט ארבע לבריא וחמש לכחוש.
(4בית יוסף יורה דעה סימן פא
ומשמע מדקדוק לשונו דהא דאמרינן דיונק והולך ארבע וחמש שנים היינו דוקא בשלא פירש כלל אבל אם פירש תוך כ"ד חודש אף ע"פ שהוא מותר לחזור ולינק אינו מותר לינק אלא עד סוף כ"ד חודש דוקא ומילתא דסברא הוא אבל איני יודע מהיכן למד הרב כן:
(5שולחן ערוך יורה דעה סימן פא סעיף ז
יז חלב אשה, מותר, והוא שפירש כגון שחלבתו לתוך כלי יח (או לתוך היד) (ב"י). אבל גדול היונק משדי אשה, כיונק שרץ (אפילו חולבת לתוך פיו), (ב"י) ומכין אותו מכת מרדות (פי' על שמרד בדברי סופרים). (טז) ותינוק יונק (יז) עד סוף ד' שנים לבריא, יט וה' לחולה אם לא פירש. אבל אם פירש, שגמלוהו שלשה ימים מעת לעת אחר כ"ד חדש, לא יחזירוהו. והוא שפירש מתוך בוריו, אבל אם לא פירש אלא מתוך חולי שאינו יכול לינק, ופירש, כ יכולים להחזירו. כא ואם יש סכנה, כב מחזירים אפילו אחר כמה ימים. ובתוך כ"ד חדש, אפי' פירש מתוך בוריו חדש או יותר, מותר לחזור ולינק עד סוף כ"ד חדש. הגה: כג ועיין באבן העזר סימן י"ג אם חדש העיבור עולה למנין. חלב כותית כחלב ישראל, כד ומ"מ לא יניקו תינוק מן הכותית, אם אפשר בישראלית, דחלב כותית מטמטם הלב (ר"נ פא"מ בשם הרשב"א). כה וכן לא תאכל המינקת, אפי' ישראלית, דברים האסורים (הגהות אשי"רי). כו וכן התינוק בעצמו, כי כל זה מזיק לו בזקנותו.
(5ש"ך יורה דעה סימן פא ס"ק יט
וה' לחולה - לאו דוקא אלא כלומר שאינו בריא אלא כחוש וכן הוא בתוס' והרא"ש:
(6פתחי תשובה יורה דעה סימן פא ס"ק טז
ותינוק יונק - עי' בשו"ת אדני פז סי' י"ז שכתב דמה שאומרים דכל כמה דממעט התינוק בהנקה יותר מוכשר לתורה טעות הוא בידם ומביא ראיה מהגמרא וסיים דאף איסור יש לגמול קודם כ"ד חדש אם לא מחמת עיבור או עיכוב אחר ע"ש:
(7ס' דרכי תשובה שם (ס"ק פה)
בשם ס' שאול בן הלוי, דלכאו' מאי קמ"ל מרן הש"ע בזה, פשיטא, שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש, אלא פשוט דקמ"ל שמפני הסכנה מותר להחזירו לגמרי, והוי כאילו לא פירש כלל, ואפילו לאחר שתעבור הסכנה מותר לינק עד ד' וה' שנים.
(8שו"ת יביע אומר חלק ה - יו"ד סימן יא
ונראה שאם שוב אין בו סכנה צריך להפריש אותו מיד, ואינו רשאי להמשיך לינק עד ד' וה' שנים, שלא הותר להחזירו אלא משום סכנה. וכ"ה בכנה"ג הגב"י ס"ק נה ובמנחת יעקב כלל סה ס"ק יב וכן פסק הפר"ח ס"ק כא ובס' בית לחם יהודה ס"ק יח ולחם הפנים ס"ק כה וחגורת שמואל ס"ק כט ופמ"ג שפ"ד ס"ק כב וזבחי צדק ס"ק מז וכן מוכח בב"י (סימן פא), שהביא מ"ש בירוש' פ' אע"פ (ה"ו), בד"א כשאין סכנה אבל יש סכנה מחזירין אותו, וכתב, והרי"ף והרמב"ם השמיטו חילוק זה, וה"ט שהוא דבר פשוט, שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש. ע"כ. [והכי איתא בתוספתא שבת ספ"י בכיו"ב]. ואם איתא לדברי הס' הנ"ל היה להם לכותבו ולהשמיענו שאף כשעברה הסכנה יוכל להמשיך בהנקתו, א"ו דליתא
(9שיורי קרבן
לכן לא התירו לתינוק חולה שאין בו סכנה לינק ישר מדדי האשה, לאחר שנגמל מתוך בוריו, במשך ג' ימים מעל"ע, ולאחר כ"ד חודש, כיון שאפשר לתת לו חלב שפירש, ולכן נחשב כגדול לענין זה
