Jewish Lifecylcles and Halacha
Jaundice: A Yellow-Bellied Fear??
(1תלמוד בבלי מסכת שבת דף קלז עמוד א
קטן החולה - אין מוהלין אותו עד שיבריא.
(2רמב"ם הלכות מילה פרק א הלכה יח
אשה שמלה בנה ראשון ומת מחמת מילה שהכשילה את כחו, וכן מלה את השני ומת מחמת מילה בין מבעלה הראשון בין מבעלה השני הרי זה לא ימול את השלישי בזמנו, אלא ממתינין לו עד שיגדיל ויתחזק כחו, אין מלין אלא ולד שאין בו שום חולי, שסכנת נפשות דוחה את הכל, ואפשר למול לאחר זמן ואי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם.
(3תלמוד בבלי מסכת שבת דף קלד עמוד א
שוב פעם אחת הלכתי למדינת קפוטקיא, ובאת אשה אחת לפני, שמלה בנה ראשון ומת, שני ומת, שלישי הביאתו לפני. ראיתיו שהוא ירוק, הצצתי בו ולא ראיתי בו דם ברית. אמרתי לה: המתיני לו עד שיפול בו דמו. והמתינה לו, ומלה אותו וחיה, והיו קורין שמו נתן הבבלי על שמי.
(4שו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן יא
ובכלל ירוק, הוי כל מין ירוק, כזהב או ככרתי, או כחול (היינו בלוי), כמ"ש ביעב"ץ (ה' מילה אות י"ז), והובא ג"כ בלבושי שרד (לה' מילה), ועי' ג"כ בספר זוכר הברית (סי' י' אות כ"ז), דמין ירוק כולל גרי"ן /גרין ירוק/ בלו"י לאזו"ר, /בלוי לאזור/ אלא שכתב, דבזמננו לא שמענו, ולא ראינו תינוק בגוונים אלו, עיי"ש, אבל בודאי אם נמצא אין למולו, וחידוש עליו שכתב שלא נמצא, דהרי ראינו שנמצא.
(5שולחן ערוך יורה דעה סימן רסג סעיף א
קטן (א) שהוא ירוק, סימן שלא נפל בו דמו ואין מלין אותו עד שיפול בו דמו ויחזור מראהו כמראה שאר הקטנים
(6שו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן פא
לדעתי כל צהבת ובכל דרגה שהיא, דוחה מילה בזמנה, ואין מקום לסמוך בזה על הרופאים אם יגידו שמדובר בצהבת שאיננה מחלה ואיננה מסוכנת (כפי שכבו' מנסח צורת שאלה זאת בהמשך דבריו), היות ובחז"ל ובפוסקים מדובר בזה בסתמא, ואמרו ופסקו פסוקייהו דירוק דוחה ביצוע המילה, וזה כולל כל סוגי הירקות באין הבדל מי ומה הגורמו והמסובבו
(7שו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן קמה
, דאין להשגיח על דברי הרופא בזה, שהוא כנגד דעת רבותינו ז"ל, שיש בזה חשש סכנה, ואין לנו רשות לסכן הילד, וממקומו הוא מוכרח, דאם לא כן, בכדי הי', כל מה שדברו הש"ס והפוסקים בכל זה, נשאל את פי הרופאים, ואם הרופאים אומרים שיש סכנה או ספק סכנה, בודאי יהיו נאמנים, וכמו שסומכים עליהם בחלול שבת, ואכילה ביוה"כ, לחולה שיש בו סכנה
(8שו"ת בנין ציון סימן פז
דכל שחלה ונתרפא מאז הוי כשעה שנולד וצריך להמתין מדאורייתא ז' ימים מעל"ע בין נתרפא תוך ח' בין נתרפא אח"כ וכמו שמשמע ג"כ מסתימת לשון הפוסקים שלא חלקו בכך וכמדומה שהעולם לא נזהרים בזה ומלין ביום השמיני אפילו בהי' התינוק חולה תוך ח' כשאומר הרופא שנתרפא ולפענ"ד לא בלבד שמגע זה לסכנת נפשות ולאיסור מילה תוך זמנו אלא לפעמים נוגע ג"כ לאיסור חלול שבת כשחל שמיני להיות בשבת דכיון דמדאורייתא צריך להמתין ז' ימים משעה שנתרפא ה"ל המילה בשבת יום שמיני ללידתו כמל תוך זמנו כנלענ"ד
(9שו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן קמה
, או פניו ירוקים, דראיתי בספר כורת הברית (מהגר"א פוסק ז"ל), שהביא מספר ברית אברהם (להמוהל מווארשא), בשם שני גדולי הדור, שאסרו למול אף אם ירוק על הפנים לבדו, וכתב ע"ז בעל מחבר כורת הברית, דלא נראה כן, וראייתו מדברי רש"י (שבת קל"ד ד"ה דסומק) כל בשרו אדום, הרי דדוקא כולו עיי"ש.
(10רמב"ם הלכות מילה פרק א הלכה יז
קטן שנמצא בשמיני שלו ירוק ביותר אין מלין אותו עד שיפול בו דם ויחזרו מראיו כמראה הקטנים הבריאים,
(11שו"ת אבני נזר חלק יו"ד סימן שכ
ובודאי לדינא כשיחזרו מראיו כשאר הקטנים ימהלוהו. רק זאת נ"ל מלשון הרמב"ם וש"ע דאף אם משונה קצת ממראה שאר קטנים באופן שאם בתחילה היה כך היה מלין שהרי כתב הרמב"ם כמו שצבעו אותו. וכן מדייק ירוק ביותר וכן אדום ביותר. מ"מ אם תחילה היה כך שוב אף נשאר קצת משונה ממתינין עד שיחזור לגמרי כשאר קטנים. אבל להמתין א"צ:
(12שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא - יו"ד סימן קסה
וכשצוה ר"נ להמתין בודאי ג"כ הזהיר שיהיה בריא וחזק דמסתמא לא באותו רגע שיופסק האדמימות התיר למול אותו דמן הסתם הוא חלוש עדיין כיון שלא נבלע דמו עד עתה. זה הנלע"ד ליישב דעת הפוסקים הנ"ל. וכיון שהרמב"ם והנ"י והטור והש"ע פסקו כן מי יבוא להרהר אחריהם. ולכן אם התינוק הזה רואין בו שהוא בריא וחזק כדרך כל שאר בני ג' שנים וגם מראה פניו צהובות ולא ירוקות ימולו אותו. וטוב להשגיח שיהיה בזמן שהיום הוא זך האויר. וכדאי היא מצות מילה שתגן שלא יזיק לו כלל.
