Jewish Lifecylcles and Halacha
IVF and the Shabbos Bris
1) תלמוד בבלי מסכת שבת דף קלה עמוד א
אמר רבי אסי: כל שאמו טמאה לידה - נימול לשמונה, וכל שאין אמו טמאה לידה - אין נימול לשמנה, שנאמר +ויקרא יב+ אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה וגו' וביום השמיני ימול בשר ערלתו. אמר ליה אביי: דורות הראשונים יוכיחו, שאין אמו טמאה לידה - ונימול לשמנה! - אמר ליה: נתנה תורה ונתחדשה הלכה. איני? והא איתמר: יוצא דופן ומי שיש לו שתי ערלות, רב הונא ורב חייא בר רב. חד אמר: מחללין עליו את השבת; וחד אמר: אין מחללין. עד כאן לא פליגי - אלא לחלל עליו את השבת, אבל לשמנה - ודאי מהלינן ליה! - הא בהא תליא.
2) שולחן ערוך יורה דעה סימן רסו סעיף י
קטן שנולד כשהוא מהול ומי שיש לו (ט) שתי ערלות (י) ואנדרוגינוס ויוצא דופן ויליד בית שלא טבלה אמו עד שילדה, יג אע"פ שנימולים לשמונה אינם דוחים את השבת, (יא) (טומטום שנקרע ונמצא זכר, מלין אותו בשבת) (כ"כ הרמב"ם והרא"ש), (ויש אוסרין) (ב"י בשם הרי"ף, וכ"כ רבינו ירוחם).
3) תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יד עמוד ב
שאלו את בן זומא: בתולה שעיברה מהו לכהן גדול? מי חיישינן לדשמואל, דאמר שמואל: יכול אני לבעול כמה בעילות בלא דם, או דלמא דשמואל לא שכיחא? - אמר להו: דשמואל לא שכיח, וחיישינן שמא באמבטי עיברה. - והאמר שמואל: כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינו מזרעת! - מעיקרא נמי יורה כחץ הוה.
4) רבינו חננאל שם (דף טז.)
וזה מעשה ניסים הוא ואינה טמאה לידה שאין אני קורא בה אשה כי תזריע
5) שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן קכד
אך מסתפקנא לפי מה שהר"ח סובר שם דבנתעברה באמבטי אינה טמאה לידה מפני שאין אני קורא בה אשה כי תזריע, דלפי"ז בן הנולד ע"י הזרעה מלאכותית לא יהא נמול לשמונה בשבת, דהא ביוצא דופן מספקינן בגמ' שבת קל"ה דלמא כל שאין אמו טמאה לידה אין נמול לשמונה וקיי"ל להלכה ביו"ד סי' רס"ו סעיף י' דלא מהלינן ליה בשבת, ומעתה אם נאמר שעיקר טעמו הוא משום דהו"ל מעשה נסים אין זה שייך כלל להזרעה מלאכותית שהוא דבר טבעי ולא הוי כלל בגדר נס, אך בעניי אין אני מבין יפה דמהיכ"ת נימא דמכח זה שאינו מצוי כלל והוא קרוב לנס שלא תהא אמו טמאה לידה, ולכן יותר מסתבר לומר דעיקר טעמו של הר"ח - שכל דבריו דברי קבלה - הוא משום דכל שהאשה אינה מסייעת להזרעת הבעל אין אני קורא בה אשה כי תזריע וגם מפני שאין זה דרך הזורעים, וכיון שכן הרי גם בהזרעה מלאכותית אין האשה מסייעת להזרעתו וגם לא הוי כדרך הזורעים, ואפשר דלא מהלינן ליה בשבת וצ"ע.
6) שו"ת יביע אומר חלק ז - יו"ד סימן כד ד"ה ה) ודע
"ובמחכ"ת לא כן אנכי עמדי, אלא כיון שנולד לידה נורמלית מילתו דוחה שבת, וכן הדין לגבי תינוק מבחנה, וכן הורתי הלכה למעשה". והא ודאי שאין להוציא דברי הר"ח מפשוטם, שלא כתב כן אלא בנתעברה באמבטי, שהוא דרך נס, ובמשנה למלך (פט"ו מהל' אישות ה"ד) כתב ג"כ שע"פ הטבע לא תתכן מציאות כזאת להתעבר באמבטי. ע"ש. וע' בפתח עינים (חגיגה יד ב ונדה סד א) מה שהעיר ע"ד המשנה למלך, וע"ע בשו"ת התשב"ץ ח"ג (סי' רסג) ובברכי יוסף אה"ע (סי' יג אות י). ובספרי יביע אומר ח"ב (חאה"ע סי' א). ואכמ"ל. ואני על משמרתי אעמודה שיש להורות למולו גם בשבת.
7) שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן רט
אבל אין אנו צריכים כאן לס"ס כיון דבאמת אין שום ספק דהזרעה מלאכותית גורם עבור ולידה טבעית וגם עצם ההזרעה אינו בגדר מעשה נסים בלתי טבעי, ואם לדעת הר"ח נתעברה באמבטי' אינה בכלל אשה כי תזריע הרגיל עד שאינו דוחה שבת הסמוך במקרא היינו משום דהוא דבר שאינו שכיח ואינו טבעי לדעתו הגדולה לא כן הזרעה מלאכותית שנתינת הזרע במקום הראוי ובאופנים ראוים גורם הקליטה דעיבור והלידה הטבעית, מלבד מה שכל הראשנים יש להם גירסא ודרך אחר בשמעתא דחגיגה י"ד ע"ב.
