Jewish Lifecylcles and Halacha

Metziza: Is it Necessary???

 

1) תלמוד בבלי מסכת שבת דף קלג עמוד א

 

עושין כל צרכי מילה [בשבת]; מוהלין ופורעין ומוצצין,

 

2) תלמוד בבלי מסכת שבת דף קלג עמוד ב

 

מוצצין וכו'. אמר רב פפא: האי אומנא דלא מייץ - סכנה הוא, ועברינן ליה. פשיטא, מדקא מחללי עליה שבתא - סכנה הוא! - מהו דתימא: האי דם מיפקד פקיד, קא משמע לן: חבורי מיחבר. ודומיא דאיספלנית וכמון, מה איספלנית וכמון - כי לא עביד סכנה הוא, אף הכי נמי - כי לא עביד - סכנה הוא.

 

3) רמב"ם הלכות מילה פרק ב הלכה ב

 

כיצד מוהלין חותכין את כל העור המחפה את העטרה עד שתתגלה כל העטרה, ואח"כ פורעין את הקרום הרך שלמטה מן העור בצפורן ומחזירו לכאן ולכאן עד שיראה בשר העטרה, ואח"כ מוצץ את המילה עד שיצא הדם ממקומות רחוקים כדי שלא יבא לידי סכנה, וכל מי שאינו מוצץ מעבירין אותו, ואחר שמוצץ נותן עליה אספלנית או רטייה וכיוצא בהן.

 

4) תפארת ישראל (שם)

 

יונק הדם החבורה אף שעי"ז ניתק הדם ממקומו ונעשה חבורה עי"ז עכ"פ כשלא ימצוץ אפשר שיסתכן שע"י החבורה הדם שבבשר הגיד מתחמם

ולפי מה שאומרים הרופאים עכשיו  אדרבה ע"י המציצה אפ' שיסתכן...ולכאורה היה נראה  לשמוע בקולם בכה"ג...

 

5)חידושי הר"ן מסכת שבת דף קלב

 

ואפילו במציצה עד מה יש לעיין דכל דפרע הכי סיים צרכי המילה ודילמא המציצה יקריא רפואה ולא צורך מילה וצ"ע

 

6) שו"ת אבני נזר חלק יו"ד סימן שלח

 

 ומ"מ מילה הוא אף שעכשיו הכניס התינוק לסכנה. וה"נ אם מל ולא מצץ אף דאיסורא עבד המילה כשירה. ואפשר למילה בלא מציצה בדיעבד. ע"כ גם משום מצות מילה אינו מעכב בדיעבד אם לא מצץ. רק לכתחילה כיון שאסור לכתחילה למול אם לא ימצוץ אח"כ. שוב המציצה מכלל מצות מילה לכתחילה:

 

7)שו"ת בנין ציון סימן כד

 

והנה פתח דברי מלחמתו באמרו כי האינם יודעים לא יבושו לומר שהמציצה היא חלק ממעשה המילה אשר לא יפרד ממנה ולא ידעתי אל מה כוון בזה לגלות אולת האינם יודעים אם דעתו שאומרים שהמציצה היא עיקרית במעשה המילה כמו הפריעה ומי שלא מצץ כאלו לא מל וכמי שלא פרע לא ראיתי ולא שמעתי מי אשר אמר כן רק שמחזיקי המציצה אמרו שבלי ספק כבר נתקנה משנים קדמוניות ואולי נתקנה ממשה רבינו כאשר צוה לישראל על המילה וכן אמרתי גם אני ואם יחשוב זה לאולת, הלא יתמה בהראותי לו שלזקנו גאון ישראל הרב מה' פנחס הורוויץ זצ"ל לא נפלאת לומר עוד יותר מזה שכאשר צוה הקב"ה בהר סיני וביום השמיני ימול כבר כוון להמציצה שתהא הכרחית בעסק המילה שכן כתב בספרו הפלאה כתובות (דף ה' ע"ב) ...סוף דבר אני אומר כי אין לנו לזוז מדברי חכמינו ז"ל מפני דעות הרופאים אשר חדשים מקרוב באו ובפרט בדבר גדול כזה בהמציצה אשר מצו' עלינו מפי המשנה ואולי מפי משה רבינו ע"ה ואשר נהגו בה כל ישראל בכל קצוי ארץ זה אלפים שנה ויותר ולכן אין לחדול למצוץ גם בשבת

 

8)שו"ת אגרות משה חלק יו"ד א סימן רכג ד"ה ומה שנזכר

 

ומה שנזכר בדברי כתר"ה חתוך פריעה ומציצה שהם ג' מעשים שאין אחד בלא חברו כלום כמצות ד' מינים. חושב אני שהוא רק פליטת הקולמוס שפשוט שמציצה אינו עכוב בהמצוה דהוא רק משום רפואה. ואולי כוונת כתר"ה להטפת דם ברית שהוא ודאי חלק מהמצוה. אבל לדינא מסופקני אם הוא עכוב כשיעשה חתוך ופריעה ולא יצא דם שיותר משמע שאינו שוב בדין ערל אף שהוא ג"כ עיקר בהמצוה. אבל אולי יצטרך אח"כ גם להטפת דם וצ"ע. ידידו, משה פיינשטיין