Jewish Lifecylcles and Halacha
Do I have to go???:סעודת ברית מילה
(1 שולחן ערוך יורה דעה סימן רסה סעיף יב
נוהגים (טז) לעשות סעודה ביום המילה
(2תוספות מסכת שבת דף קל עמוד א
שש אנכי - במדרש (שוחר טוב) למנצח על השמינית כתיב הנדרש על המילה שהיא בשמיני וכן אמרי' (פר"א פ' כ"ט) ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק ביום ה"ג מל את יצחק דהיינו ביום השמיני דמילה כמנין ה"ג, ר"ת.
(3בית יוסף יורה דעה סימן רסה
כתב עוד ה"ר דוד אבודרהם (עמוד שנד) נהגו לעשות סעודה ביום המילה ויש סמך מהמדרש (פרקי דר"א פכ"ט ובמדרש שוחר טוב מזמור קיב) שאומר (בראשית כא ח) ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק ביום ה"ג מל את יצחק שעשה משתה ביום השמיני וכן משמע בגמרא שהיו עושים סעודה ביום המילה דרב פפא (בכתובות ח.) סבר לברוכי שהשמחה במעונו אי לאו משום צערא דינוקא וכן אמר דוד עליו השלום (תהלים נ' ה) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח דם מילה שהוא זב לח' ימים. וגרסינן בר"פ ר"א דמילה (קל.) תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מצוה שקבלו עליהם בשמחה כגון מילה דכתיב (תהלים קיט קסב) שש אנכי על אמרתך עדיין עושין אותה בשמחה ופירש רש"י בשמחה. שעושים משתה: וכתבו התוספות (שם ד"ה שש) בשם רבינו תם ויעש אברהם משתה גדול ביום ה"ג מל את יצחק דהיינו ביום השמיני דמילה:
(4שערי תשובה אורח חיים סימן תקנא
וע"ש באור נעלם שכתב דסעודת מילה בזמנה היא מצוה דאורייתא
(5שערי תשובה אורח חיים סימן תקנא
ומשיג על תשוב' בית יעקב סי' ע"ג דסעודת מילה אפי' בזמנה הוי דרבנן ע"ש וליתא דודאי גוף הסעודה אין עיקר בדאורייתא
(6שולחן ערוך(רמ"א) אורח חיים סימן תרמ סעיף ו
וסעודת ברית מילה וכן הסעודה שאוכלין אצל היולדת יג חייבין בסוכה) (מהרי"ק שורש קע"ט /קע"ח/).
(7מגן אברהם אורח חיים סימן תרמ ס"ק יג
חייבים בסוכ' - ול"ד לסעודת חתן שהיא מצו' גדולה לשמח חתן וכלה ונקראת סעודת מצוה בכל מקום אבל הכא אינו אלא מנהג בעלמא עכ"ל מהרי"ק
(8שולחן ערוך( רמ"א) יורה דעה סימן רסה סעיף יב
ונהגו לקחת מנין לסעודת מילה, ומקרי (יז) סעודת מצוה (פר"א דמילה ובא"ז). וכל מי שאינו אוכל בסעודת מילה, הוי (יח) כמנודה לשמים (תוספות פ' ע"פ)
(9תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיג עמוד ב
שבעה מנודין לשמים, אלו הן: יהודי שאין לו אשה, ושיש לו אשה ואין לו בנים, ומי שיש לו בנים ואין מגדלן לתלמוד תורה, ומי שאין לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו, והמונע מנעלים מרגליו. ויש אומרים: אף מי שאין מיסב בחבורה של מצוה.
(10פתחי תשובה יורה דעה סימן רסה ס"ק יח
- עיין בה"ט של מהרי"ט ז"ל מ"ש לכן יצוה כו' ובתשובת מקום שמואל סי' פ' כתב בשם ספר שרביט הזהב דטוב לבטל מה שהשמש קורא על סעודת ברית מילה כי אולי לא ילכו מטעמים המתהוים ויהיה ח"ו בכלל נידוי ע"ש:
(11שו"ת יביע אומר חלק ד - יו"ד סימן יט
ונראה שכל זה דוקא כשאינו עוסק בתורה אז, אבל אם עוסק בתורה, לא יהא אלא מצוה גדולה העוסק בתורה פטור מן המצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. וכן אם עוסק בעשיית איזה מצוה רשאי להמנע. ע"כ. ודפח"ח. ויש להוסיף עוד מ"ש בארחות יושר (פ"כ), ראיתי רבים בזה"ז שמזמינים אותם לסעודת ברית מילה ואינם הולכים אף ששם בנ"א מהוגנים. וה"ט דבזה"ז מוכרח הבעה"ב להזמין אנשים הרבה משום שורת דרך ארץ, ואינו מקפיד שיבואו, ולפעמים ניח"ל שלא יבאו כולם שלא זימנם אלא מפני הכבוד. ועי"ל דוקא כשאין שם מנין בלעדו אם אינו הולך הוי כמנודה לשמים, אבל אם יש שם מנין אין להקפיד.
(12 שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב סימן צה ד"ה ואף שביו"ד
אבל אינו משום שיש עליו מצד עצמו מצוה לילך לברית מילה אלא משום מצות אבי הבן שקראו לבוא אסור לו למנוע לכבוד מצוה הגדולה דמילה והוא כמנודה כשנמנע ולא נענה להקריאה, ובנישואין הוי החיוב לבוא מצד עצמו אבל אין בזה ענין הנדוי, משום שאין הנדוי משום גודל החיוב דהרי כמה מצות שאין עליהן נדוי ממילא בעבר אחד עליהן, אלא משום כבוד מצות מילה שזה ליכא בנישואין. עכ"פ לענין תספורת עדיפא נישואין משום שהליכתו לשם הוא מצוה שלו מצד עצמו ולילך לסעודת מילה הוא רק מצד אבי הבן כדכתבתי.
