Jewish Lifecycles & Halacha

Aufruf: The Chosson’s Geshantz

 

מרדכי (ביצה פרק ב' סימן תרע"ו)(1

 

אסור לתת דבר לחבירו במתנה בשבת או ביום טוב, זולת לצורך מצוה, כגון להקנות לחבירו ביום טוב לולב ואתרוג וכיוצא בזה.

 

בית יוסף א"ח בסימן תקכ"ז(2

 

סובר המרדכי שאסור להקנות לחבירו חפץ במשיכה מיד ליד, אפילו בלא קנין סודר, משום שגם בזה נראה כמקח וממכר, ורק במקום מצוה התירו

 

מגן אברהם סימן שו (3

 

 וא"כ צ"ע מה שנוהגין ליתן במתנה כלים לחתן הדורש בשבת, ומה שקצת מחייבים ליתן כך וכך מעות אסור דדוק' לגבוה שרי כמש"ל בשם הר"ן דאם לא כן מה צ"ל דמותר לפסוק צדקה וצ"ע וי"ל דהכא לא מחייב כלום באמירתו משא"כ בהקדש:

 

תלמוד בבלי מסכת ביצה דף יד עמוד ב (4

 

משנה. בית שמאי אומרים: אין משלחין ביום טוב אלא מנות, ובית הלל אומרים: משלחין בהמה חיה ועוף, בין חיין בין שחוטין. משלחין יינות שמנים, וסלתות, וקטניות, אבל לא תבואה. ורבי שמעון מתיר בתבואה.

 

גמרא. תני רב יחיאל: ובלבד שלא יעשנו בשורה. תנא: אין שורה פחותה משלשה בני אדם. בעי רב אשי: תלתא גברי ותלתא מיני מאי? - תיקו. רבי שמעון מתיר בתבואה. תניא: רבי שמעון מתיר בתבואה, כגון חטין - לעשות מהן לודיות, שעורים - ליתן לפני בהמתו, עדשים - לעשות מהן רסיסין.

 

משנה. משלחין כלים, בין תפורין בין שאינן תפורין, ואף על פי שיש בהן כלאים, והן לצורך המועד. אבל לא סנדל המסומר, ולא מנעל שאינו תפור. רבי יהודה אומר: אף לא מנעל לבן, מפני שצריך אומן. זה הכלל: כל שנאותין בו - ביום טוב משלחין אותו.

 

ספר בית מאיר אבן העזר (סוף סימן מ"ה)(5

 

אבל במשיכה מיד הנותן ליד המקבל, אין בזה איסור כלל, וכמבואר בהר"ן ריש פרק ב' דביצה (י"ז ע"א) להתיר. ולכן יפה נהגו לתת כלים במתנה לחתן הדורש בשבת, ושכן מוכח מדברי הגאון מהר"י קולון, בתשובה שהובאה בבית יוסף שם

 

שו"ת שרידי אש חלק א סימן לג (6

 

הן אמנם כי מעיקר הדין הוכיח הגאון בעל בית מאיר אבהע"ז סי' מ"ה, שלדעת הרמב"ם והרי"ף מותר לתת מתנה בשבת מיד ליד מטלטלין, ורק קרקע אסור לתת במתנה או מטלטלין בקנין סודר. ע"ש, שהוכיח כן מלשון המשנה בביצה ל"ד, ב, שרק ע"י שליח אסור דמיחזא כעובדא דחול, כמש"כ הרמב"ם בפי' המשנה ובשו"ת הנ"ל הוכיח שגם רש"י סובר כן, מ"מ צריך לחוש לדעת המרדכי והמג"א שאוסרים. מיהו יש לעיין בהגהו' החת"ס ז"ל לאו"ח סי' ש"ו, שכתב להתיר לתת מתנה לרב הדורש משום שיש בזה משום כבוד התורה וחיבוב מצוה. ועוד, ברוב פעמים כבר יחדו הכלים מערב שבת וכיון שהפריש כבר יצא מרשות בעליו וא"כ מה שנותן אח"כ בשבת אינו אלא לפרסומי מילתא, כמש"כ הט"ז סק"ב בס"ת לבית הכנסת, עי"ש. וא"כ גם בבר מצוה יש מקום חיבוב תורה ומצות, ובפרט שהגבאי או השמש קונה את הספר קודם השבת בשביל הבר מצוה וזיכה לו עוד קודם שבת, ולפיכך אין בזה חשש איסור.

 

אליה רבה (שם ס"ק י"ט)(7

 

ללמד זכות על המנהג להעניק דורון דרשה לחתן, שגם זה נחשב לדבר מצוה, לשמח חתן וכלה, ולהגדיל כבוד התורה

 

שו"ת יחווה דעת חלק ג סימן כא (8

 

בסיכום: המנהג שנהגו להעניק מתנה מטעם הנהלת בית הכנסת לחתן הבר - מצוה בשבת, יש לו על מה שיסמוך, והנח להם לישראל. ומכל מקום נכון יותר שגבאי בית הכנסת יזכה לו המתנה מערב שבת על ידי אחר, באופן שיגביה את המתנה, ויאמר: אני זוכה לו לפלוני מתנה זו. דקיימא לן זכין לאדם שלא בפניו (גיטין י"א ע"ב). ואפילו עדיין לא מלאו לו שלש עשרה שנה ויום אחד, ונמצא שעודנו קטן, אף על פי כן יש לו זכיה. (ראה בבא מציעא ע"ב ע"א ובדברי התוספות בכתובות י"א ע"ב ובקידושין י"ט ע"ב ובגיטין ס"ד ע"א ע"ש). ועצה טובה זו הוזכרה בשו"ת כפי אהרן אפשטיין (סימן נ"ט), ובשו"ת בית אבי (חלק אורח חיים סימן ל"א). וכן יש לנהוג בכל מתנה שאדם רוצה להעניק לחבירו בשבת או ביום טוב, שיזכה לו אותה מערב שבת, ואז מותר ליתנה לחבירו בשבת, אם אין עליה תורת מוקצה, וכזה ראוי לעשות. אולם ברור שבמקום שאין עירוב ברשות הרבים, צריך להימנע בהחלט מלהוציא את המתנה ממקום למקום. ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב