Jewish Lifecycles and Halacha

Chinuch Issues: “Take it away”

 

(1תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף סא עמוד ב

 

לא תגנבו דכתב רחמנא למה לי? לכדתניא: +שמות כ'+ לא תגנב - על מנת למיקט, לא תגנב על מנת לשלם תשלומי כפל.

 

(2רש"י מסכת בבא מציעא דף סא עמוד ב

 

למיקט - לצער.

על מנת לשלם תשלומי כפל - שרוצה לההנותו, ויודע בו שלא יקבל.

 

(3ספר החינוך מצוה רכד

 

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה [ב"מ ס"א ע"ב] שאסור מן התורה לגנוב אפילו על מנת להחזיר או על מנת למיקט, כלומר כדי להכעיס בעל הגניבה ולהבהילו לשעה ולהחזיר לו הדבר אחר כך, וכן אמרו בספרא, לפי שנאמר בגניבה [שמות כ"ב, ג'] שנים ישלם, למדנו עונש, אזהרה מנין, תלמוד לומר לא תגנובו, לא תגנובו אפילו על מנת למיקט, לא תגנובו על מנת לשלם ארבעה וחמשה.

 

(4רמב"ם הלכות גניבה פרק א הלכה ב

 

אסור לגנוב כל שהוא דין תורה, ואסור לגנוב דרך שחוק, או לגנוב על מנת להחזיר, או לגנוב על מנת לשלם, הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך.

 

(5חידושי הריטב"א מסכת בבא מציעא דף סא עמוד ב

 

לא תגנוב ע"מ למיקט. פירוש בכדי לצער לחברו בלבד ודעתו להחזיר לו, ור"ת פירש שא"כ כל העולם עוברים בלאו זה ולא אסר רחמנא אלא כשדעתו לעכבו לעצמו ולא שיהנה ממנו אלא שיצער לחברו.

 

(6חתם סופר מסכת בבא מציעא דף סא עמוד ב

 

לא תגנובו למ"ל ע"מ למיקט. הרמב"ם פסק ע"מ למיקט הוא דרבנן וק' לא תגנובו למ"ל ויראה דס"ל לרמב"ם דמוקמי' קראי יתירא לאפושי לאוין ולקוברו בין רשעים גמורים אע"ג דליכא מלקות וכביבמות ל"ג ב' דהרי אשכחן לאו בנשך לאו באוכל לאפושי לאוי אע"פ שאין לוקין שהרי יוצאה בדיינין וכמבואר להדיא לקמן ס"ב א' ורבא דאמר לאו בגזל למ"ל ולא ניחא לי' לאוקמא בלאוי יתירא לטעמי' אזל דס"ל בסמוך ר"ק אינה יוצאה בדיינין א"כ גם בריבי' נכפלו הלאוין ללקות שמנים ולא ניחא ליה להמציא לאוין הרבה בלא מלקות ולטעמי' דרבא פריך לא תגנובו למ"ל ומוקי לי' בע"מ למיקט אבל למאי דקי"ל דר"ק יוצאה בדיינין וליכא מלקות בריבית ולא נכפלו הלאוין אלא לקוברו בין רשעים גמורים א"כ ה"נ נימא כן ולא תיקשי א"כ דלי"ל לרמב"ם הך דרבא א"כ גם לא תגזול אצטריך לגופי' ולא לכובש ש"ש ורמב"ם כ' שהכובש ש"ש עובר נמי משום לא תגזול עי' ח"צ הנ"ל:

 

(7רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ב הלכה ב

 

מכניסין את התינוקות להתלמד כבן שש כבן שבע לפי כח הבן ובנין גופו, ופחות ב מבן שש אין מכניסים אותו, ומכה אותן המלמד להטיל עליהם אימה, ואינו מכה אותם מכת אויב מכת אכזרי, לפיכך לא יכה אותם בשוטים ולא במקלות אלא ברצועה קטנה

 

8) שלחן ערוך יורה דעה סימן רמ סעיף כ

המכה לבנו גדול, היו מנדין אותו, שהרי עובר על לפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד). לא] ולא מקרי גדול לדבר זה, רק (יז) אחר כא כ"ב שנה או כ"ד שנה (בקונטרס פ"ק דקדושין וב"י ס"ס של"ד).

 

9) פתחי תשובה יורה דעה סימן רמ ס"ק יז

 

(יז) אחר כ"ב - כתב מהרש"ל פ"ק דקדושין סימן ס"ח שאין לנדותו עד שיעבור כ"ד אבל מ"מ אסור מכ"ב. וכל זה בלא נשא אבל אם הוא נשוי נקרא גדול בעיני הבריות וכפי לשון בני אדם ע"ש: